מדור המייסדים

שמואל ברק- גבעת ארנון - חלק ב'

שמואל ברק- גבעת ארנון - חלק ב'

המפגש עם שמואל ברק, ממייסדי גבעת ארנון 777, מוליד מחשבות על מהות הציונות, ההתיישבות והחקלאות המתחדשת בהרי השומרון. שמואל, שעזב עבודה טובה בחברה טובה, גילה עד כמה "טובה הארץ" - הוא בעל יקב ארנון המייצר בכל שנה מעל ל-2,000 בקבוקי יין בוטיק ייחודי. החיבור לאדמות השומרון בגבעת ארנון, הוא סיפור המשלב חילונים ודתיים, חקלאים ובעלי מקצועות חופשיים, מגוון דעות וסגנונות.
15/11/2017
גבעת ארנון - שמואל ברק

גבעת ארנון - שמואל ברק

גבעת ארנון, מקום המחבר בין הר ובקעה, על רכס איתמר מזרחה. אנו נפגשים עם שמואל ברק, "הסבא של הגבעה" שמגולל לנו סיפור ייחודי על התיישבות חילונית אשר התחילה בעמק יזרעאל ונטעה שורשים באדמת ההר. החלוציות, החקלאות והחיוך התמידי המאפיינים את שמואל נפרסים לפנינו בסיפורו האישי והמרגש.
8/11/2017
עזרא כהן- גיתית

עזרא כהן- גיתית

המושב גיתית במועצה האזורית בקעת הירדן אינו נמצא על כביש הבקעה אלא מעליו, על "דרך אלון" המשלבת נופים של הר ובקעה עם סיפור מרתק על מושב מעורב של חילונים ודתיים, חקלאות וקהילתיות נהדרת. אני פוגשת את עזרא כהן בביתו והוא, עם חיוך רחב, מספר את סיפורה של התיישבות גיתית עם סיפור חייו, חיים המשלבים ציונות עכשווית, מקום המדינה ועד ימינו
25/10/2017
שמוליק בן שאול – פצאל

שמוליק בן שאול – פצאל

סיפורה של החקלאות הוא רחב ועמוק, הוא סיפור חיים בפני עצמו, ואולי סיפור החיים העיקרי בבקעת הירדן. החקלאות איננה רק חריש וקציר. חקלאות חייבת להיות הצלחה כלכלית, תבונה עסקית, יכולת לעמוד בלחצים וסיכונים – לספוג הפסדים ולהשקיע סכומים לא מבוטלים בצפייה להצלחה עתידית. בכך החקלאות בבקעת הירדן דומה לחקלאות במקומות רבים אחרים, ובכל זאת היא ייחודית: ייחודית בהיקפה ובחותם העצום שהטביעה על פניו ומראהו של חבל הארץ הזה, שבין הירדן וגב ההר
18/10/2017
שירה עמוסי - רותם

שירה עמוסי - רותם

היישוב רותם בבקעת הירדן מביא עימו רוח חדשה של התיישבות ייחודית. הערכים המרכזיים שקיבלו על עצמם תושבי אותם הם חיבור בין דתיים וחילונים וחיבור לסביבה - אקולוגיה. גורמים ניסו ליישב את השממה בבקעה אך לא עלה בידיהם. במשך השנים עברו ברותם גרעין נח"ל, ישיבת הסדר ועוד, אך מי שהקימה לתחיה את המקום הייתה דווקא נערה צעירה עם הרבה רוח ותעוזה. נפגשנו עם שירה עמוסי לשמוע על היישוב רותם.
18/09/2017
אריאל סוקולוף – אבנת

אריאל סוקולוף – אבנת

המעבר מההרים אל הבקעה מביא איתו שינויים באקלים, בחושים השונים וגם באנשים שאנו עומדים לפגוש. היישוב אבנת במרכז המועצה האזורית מגילות ים המלח מספר לנו סיפור של התיישבות חינוכית קהילתית מיוחדת במינה אשר משלבת חיי רוח, חינוך וחומר בגוון יחיד ומיוחד. את סיפורו של המקום מספר לנו אריאל סוקולוף, ממקימי עמותת "תימורות" וההתיישבות במקום.
באבנת הוקמה בעבר היאחזות נח"ל קטנה עם קשיים גדולים, כשההיאחזות התפרקה לאחר כעשר שנים מה שנשאר זה מספר מבנים ותו לא. בשנת 2000 כאשר היה ניסיון לפתוח במקום מכללה לרפואה אלטרנטיבית אך גם רעיון זה לא עלה וכשל לאחר כמה חודשים.
6/09/2017

מאיר מנדליאל – שבי שומרון

במרכז השומרון עומדת גבעה מיוחדת בה קם יישוב אשר נושאת את שמו של השומרון. מגבעה נישאה זו מלכו עומרי, אחאב ועוד רבים ממלכי ישראל. שם נבנו ארמונות עצומים ועד היום ניתן לראות שרידים ייחודים בתל שומרון הקדומה, הלא היא "סבסטיה". למרגלות התל הקדום הוקם היישוב "שבי שומרון" במטרה להחזיר עטרה ליושנה ולהחיות את האזור אחרי שנים של שממה. את סיפורו של היישוב "שבי שומרון" מספר לנו מאיר מנדליאל, ממובילי ההתיישבות והחינוך לאורך שנות ההקמה וההתפתחות של היישוב.
30/08/2017
טלי ואיציק עגיב - רבבה

טלי ואיציק עגיב - רבבה

טלי ואיציק עגיב, ממקימי היישוב רבבה שבמרכז השומרון, ישבו איתי לראיון ארוך ומרתק בו סיפרו את סיפור היישוב עם מבט של געגוע ובת שחוק של זיכרון מתוק. יחד עם שאר התושבים הם ממשיכים להעצים גם היום את הפעילות היישובית ואת העסק המשפחתי במקום
23/08/2017
יפה המבורגר - צופים

יפה המבורגר - צופים

היישוב צופים, הנמצא במערב השומרון, לקראת השרון וגוש דן, טומן בחובו סיפור על מרקם עדין בין קהילתיות דתית ותורנית לקהילה חילונית עירונית, מעורבת ותוססת. המייסדים שגדלו על ערכי בני עקיבא הפכו גבעה שוממת ליישוב עירוני שרק הולך ומתפתח. בחרנו להביא השבוע את סיפורה של יפה המבורגר ומשפחתה, שהיו בין שתי המשפחות הראשונות בצופים וגרות בו עד היום.
9/08/2017
ראיון עם בני שלום - חומש

ראיון עם בני שלום - חומש

הגענו מגדרה, גדלתי במושבה חקלאית ותמיד התעניינתי ביישובים אבל לא אהבתי חקלאות. לאחר חתונתי הציעו לנו לגור בבקעה, חברים שעברו ניסו לשכנע אותנו אך אמרנו כי לא נסתדר בבקעה, זהו אזור חם ואנו אוהבים קור. אז עוד לא ידעו לאיזה רוחות וקור עוד נגיע. לאחר כמה ימים ראיתי מודעה בעיתון ובה נכתב על יישוב בשם "מעלה נח"ל" - גרעין/יישוב תעשייתי חדש בשומרון, חשבתי שזה יכול להתאים. נפגשנו עם חבורת צעירים בתל אביב מול מפעל הפיס, היה זה מחזה משעשע, לא ידעו לאן פנינו מועדות אך לכולם היה מן זיק בעיניים ללכת לראות את המקום המדובר. באותו הזמן אשתי הייתה בסוף חודש תשיעי ואמרתי לעצמי "איך תסע עם האישה? אולי היא תלד?". באותו היום נסעתי עם אחותי לבחון את פני השטח ולברר האם ייטב לנו להעתיק את מגורינו לשם.
26/07/2017
חיה עציון – עפרה – חלק ב'

חיה עציון – עפרה – חלק ב'

רואים פירות
בראשית הדרך, כללה האידאולוגיה עיסוק בעבודת האדמה – חקלאות. ההצעה לייסד את ענף המטע בעפרה עמדה במוקדן של "מלחמות" שהתנהלו באספת החברים. כנגד המבקשים לטעת עצי פרי הושמעו טענות נחרצות שלפיהן מטע אינו יכול להיות עסק כלכלי. יהודה נמנה עם התומכים, ובאחת האספות הטיח בו מי שהטיח ביקורת נוקבת. יהודה לא התרגש במיוחד, אבל אני פרצתי בבכי. בחלוף ה"מלחמות", המטעים קרמו עור וגידים. נטיעת העצים וגם הטיפול בעצים שצמחו לתפארת, התאפיינו בחדוות יצירה. לא רק של העושים במלאכה. גם של הילדים. המטע משך אותם כבחבלי קסם. הלכנו אתם למטע בכל הזדמנות, עקבנו אחר פעולת ההשקיה ואחר התפתחות העצים. כשרציתי לבלות אחר הצהריים עם בני בבית, לשבת ולהרכיב פאזל, למשל, כל שהספקתי היה לפזר את חלקי התמונה על השולחן, אבל אז גיליתי שאני יושבת לבד מול החלקים. הוא כבר מזמן "התעופף" לכיוון המטע, רץ חופשי ומאושר אל הטבע.
19/07/2017
סיפורה של חיה עציון – עפרה

סיפורה של חיה עציון – עפרה

כשהיינו חברים, יהודה למד במחזור השני של ישיבת ההסדר "הר עציון". הישיבה החלה דרכה בכפר עציון, וכך נוצר הקשר המיוחד והקרוב בינו לבין חנן פורת. עיסוקיו של יהודה לא הסתכמו בלימודים בישיבה: הוא היה חבר במזכירות הגרעין שהתגבש להקמת אלון מורה לצדם של מנחם פליקס ובני קצובר. הם קיימו ישיבות אינספור, ובחלקן גם אני השתתפתי. מלבד זאת, במשרדי "גוש אמונים" שברחוב כורש בירושלים, (שם התגורר יהודה, פשוטו כמשמעו), נרקמו תכניות להקמת בית ספר שדה בשומרון. מוסד זה היה רק השלב הראשון של התכנית. השלב שתוכנן לבוא בעקבותיו היה הקמה של יישוב לידו. פרופ' יהודה אליצור וד"ר זאב ספראי ושמות מלומדים וחכמים נוספים מילאו את הרשימות שערך ועדכן כל העת. כל מי שיכול היה להיות לעזר במשימה החשובה – שמו מיד הועלה על הכתב, והוא גויס לשורות המקימים. יחד ישבו ושקדו על הכנת מסלולים לטיולים. 'מסלול' פירושו: התוואי בשטח והתכנים שיונחלו לצועדים בו. עמוס פרומקין הצטרף, ואחריו יצחק נוביק. בית ספר שדה הטרי החל להוביל קבוצות ברחבי השומרון. הרצון העז לכבוש את הארץ ולהכיר את משעוליה דרך הרגליים, היה הכוח המניע, ובסיורים הללו נבנה נדבך חשוב בהיכרות עם האזור והוכשרו הלבבות – למשימת ההתיישבות.
12/07/2017
סיפורו של דובי דינר – "החברה לפיתוח מטה בנימין" – חלק ב'

סיפורו של דובי דינר – "החברה לפיתוח מטה בנימין" – חלק ב'

את נעה הכרתי כשכבר עבדתי ב"חברה לפיתוח". התקשרתי אליה ושאלתי: "את רוצה להיפגש אתי?" לאחר שלשאלתי הראשונה ענתה נעה בחיוב, אזרתי עוז ועברתי לשאלה הבאה: "אכפת לך שתוך כדי הפגישה, ניסע לקריית ארבע? אני צריך לערוך שם ריאיון קבלה לנהג אחד..." זה היה ה'דייט' הראשון שלנו: על גלגלים בדרך לראיין את הנהג הראשון שהצטרף לחברה. אחרי כחודש וחצי החלטנו להתחתן. לימים נוספו לחברה נהגים רבים ואשתי הכירה את כולם. האווירה ששררה בחברה הייתה אווירה משפחתית וחמה.
5/07/2017
כאילו שזה העסק הפרטי  - סיפורו של דובי דינר "החברה לפיתוח מטה בנימין"

כאילו שזה העסק הפרטי - סיפורו של דובי דינר "החברה לפיתוח מטה בנימין"

ההתחלה הייתה...קייטנה

בעודי חייל במסגרת ה'הסדר', החליטו ההורים שלי להפוך למתנחלים בעפרה. לא הייתי שותף להחלטה, והאמת היא שגם לא ממש עברתי לגור כאן. בתהליך הקליטה הובהר להוריי ש"אין פה דירות למשפחות שיש להן חמישה ילדים". ובכל זאת, אין דבר העומד בפני הרצון. בחיפוש אחר פתרונות יצירתיים, הועלתה ההצעה שאחי ואני לא נתגורר עם המשפחה. לנו ימצא דיור חלופי. לפעמים נאלצנו גם לנדוד מפתרון אחד למשנהו: תקופה מסוימת התגוררנו ב'רווקייה', ובתקופה אחרת - בדירה של משפחת פרומקין שנסעה לשהות ממושכת מעבר לים. באותה עת, כששבתי מהישיבה או מהצבא, גיליתי ש'לבוא הביתה' עשוי להיות עניין גמיש למדיי
28/06/2017
סיפורו של אביגדור שץ - שילה

סיפורו של אביגדור שץ - שילה



הייתי שמיניסט ב"מדרשיה" כשיצאתי עם בני כיתתי לעלייה הגדולה של גרעין אלון מורה לאדמות ג'אבל רוג'יב, במטרה להקים במקום את היישוב אלון מורה. העלייה הייתה רגלית. הוטל עלינו לסייע להעלות את כל הציוד אל ההר הגבוה. סחבנו על שכמנו אוהלים, ציוד מטבח, ציוד גידור וכדומה. משהושלמה המשימה, רוב חבריי שבו ל"מדרשיה". קבוצת חברים ואני בתוכם, נשארנו שם ללילה. למחרת, צפופים יחד בטנדר פג'ו, שהיה אז הרכב הפופולארי בהתיישבות, עשינו דרכנו ל'חור' שקראו לו "שילה". מטרת הנסיעה הייתה הכשרת קרוואן נגרר, המיועד במקור לטיולים, למגורים עבור גרעין אלון מורה, הכשרה הכוללת כמובן ניקיון יסודי. הכניסה לשילה הייתה אז דרך תורמוס עיא. נסענו ולא זיהינו פנייה שתוביל אותנו למחוז חפצנו, ועל כן עשינו 'סובו שילה והקיפוה' פעמים אחדות, עד אשר הבנו שבכוחותינו שלנו כנראה לא נמצא אותה. פנינו אפוא לערבי מקומי, ובזכות הכוונתו – האבדה נמצאה. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את היישוב שילה, שעמד על תלו זה כשנה וחצי. ראיתי והחלטתי להישאר. הוריי, אז תושבי פרדס חנה, ראו בהתיישבות אידיאל ציוני. תפיסתם חלחלה לתוכי, ומגיל צעיר מאוד ידעתי: "מקומי בהתיישבות".
21/06/2017
משה שחרור וצבי אורים – יקיר

משה שחרור וצבי אורים – יקיר

בראיון משולב של שני שכנים ומייסדים, אנו מבינים אט אט את סיפורו של היישוב יקיר בלב השומרון, הפנים והאנשים שמייצגים בצורה הטובה ביותר את היישוב. ברקמה יפיפייה של מגוון אנושי, שהיה חדש בשומרון בעת ייסודה, ושכולל צעירים ומבוגרים שהגיעו יחד עם המון אידיאלים מגוש דן.

צבי אורים - הוגה הרעיון, היוזם והמשקיע, המזכיר בפועל לאורך השנים מהקמת הגרעין הראשוני ועד לייסוד היישוב יקיר בתפארתו הנוכחית, ומשה שיחרור - עם רוח צעירה ומשוחררת שהגיעה הישר מלב תל אביב העיר הגדולה אל יישוב צעיר בלב השומרון.
14/06/2017
יצחק הלל - כפר תפוח

יצחק הלל - כפר תפוח

מעל לצומת תפוח בלב השומרון שוכן לו יישוב עם ארבעה כיווני אוויר ומחשבה, פתיחות ויצירה, נוף אנושי ופיזי מיוחדים נפגשים פה, בכפר תפוח. אנו שומעים את סיפורם של חברי הגרעין המקומי בביתם של יצחק ונעמי הלל: יצחק בסיפור אישי מרתק מגשים את חלומה של משפחתו ומתיישב על דרך האבות ונעמי שמטפחת את הטף בגנים כבר עשרות שנים בדרכה המיוחדת.
24/05/2017
סיפורה של הרבנית שולמית מלמד – בית אל

סיפורה של הרבנית שולמית מלמד – בית אל

הכול החל, כנראה, בכינוס שנערך אצלנו בגבעת מרדכי בראשית שנת תשל"ח. ניצנים של מפעל ההתיישבות כבר החלו לפרוח בקריית ארבע, בעפרה ובקדומים. בכינוס דיברו על הצורך ליישב את אזור בנימין. האמת היא, שאותי היה קשה למדיי לרתום לעניין הזה. הייתי עסוקה בגידול ילדינו (חלקם קטנים) ובהוראה, שבה עסקתי לצורך פרנסה. גם כששמעתי על פעילויות כמו העליות לסבסטיה, אף פעם לא יצאתי מהבית להשתתף בהן. תמיד אמרתי לעצמי: "התקופה הזאת לא מתאימה לי לפעילות כזו מחוץ לבית". כצל'ה והרב עמלו קשות כדי לשכנע אותי לעלות לבית אל. עמלם נשא פרי - נרתמתי לזה.
17/05/2017
לאה זיו-פרג- הר ברכה

לאה זיו-פרג- הר ברכה

בבית משפחת זיו-פרג בהר ברכה שבשומרון תלויות תמונות משפחתיות רבות מחתונות הילדים לאורך השנים, פנים מחייכות ניבטות מבעדן ובחיבוק האחים מתגלה אחדות משפחתית אמיצה. במרכז כל תמונה עומדת האם, לאה, ומסביבה חבורת הילדים, מי מהם ילדי משפחת פרג בעלי השיער הכהה ומי מהם ילדי משפחת זיו הבהירים, וכולם ילדיה. הסיפור של הר ברכה נחשף יחד עם סיפורו של יעקב פרג, ממייסדי היישוב, אשר לא זכה לראות בתפארתו. את הסיפור רוקמת אלמנתו לאה בביתה שבלב הר הברכה.
10/05/2017

טובה פליקס- אלון מורה, חלק ב'

כשטובה מספרת על התהליכים, המקומות, השינויים והאתגרים שעברו עליהם יש לה מין זיק מיוחד בעיניים, ניתן לנחש שזהו ערבוב של געגוע, אהבה וגאווה מיוחדת במינה. אנחנו יושבות בסלון ביתם והרב מנחם מקשיב מהצד, מידי פעם נותן אישור לדבריה או מחזק מידע חשוב בהיסטוריה. הרב מנחם וטובה פליקס עברו את גלגוליה של תנועת ההתיישבות "גוש אמונים" במספר נקודות בדרך עד שהגיעו לבית שבו הם גרים בשלושים שנה האחרונות ביישוב אלון מורה.
3/05/2017
עבור לתוכן העמוד