אז כמה באמת עולות ההתנחלויות ?

28/04/2013
אז כמה באמת עולות ההתנחלויות ? (הגדל)

 

שאלת הנוכחות היהודית ביהודה ושומרון נתונה במחלוקת בציבור הישראלי מזה עשרות שנים. זוהי מחלוקת אידיאולוגית פוליטית לגיטימית המלווה את החברה הישראלית, שבמסגרתה כל צד מביע את עמדתו ופועל בדרכים דמוקרטיות שונות על מנת להשפיע. זהו ויכוח ישן, שכבודו במקומו מונח. כדרכה של מחלוקת, קיימת נטייה לערב בדיון גם עובדות ונתונים לא ענייניים המסיטים את הדיון ממקומו הראוי.

בצעד מניפולטיבי מציגה תנועת שלום עכשיו מיצג שווא כאילו המתיישבים ביהודה שומרון ובקעת הירדן מקבלים תקציבים עודפים יחסית לשאר תושבי המדינה. קריאת החומר ששלום עכשיו מציגים מגלה חובבנות באיסוף הנתונים ודמגוגיה בהצגתם.

נתייחס ל 5 נקודות מרכזיות שמפריכות את הטענות:

א.      המתיישבים ביהודה ושומרון – אזרחים שווי זכויות וחובות

תושבי יהודה ושומרון ממלאים את כל חובותיהם כלפי המדינה (מיסים, ארנונה, צבא, מילואים, התנדבות) אך לטענת שלום עכשיו יש להפלות אותם לרעה ולא לתת להם זכויות בסיסיות של תושב במדינת ישראל.

לדוגמא:

·         בינוי מוסדות חינוך: חוק חינוך חובה מחייב כל תושב לשלוח את ילדיו למוסדות חינוך, ובהתאם לכך מתבצעת בניית מוסדות החינוך. ביהודה ושומרון מתגוררת אוכלוסייה צעירה (על פי הלמ"ס ממוצע הגילאים נמוך מהממוצע באוכלוסייה) ולכן יש צורך במוסדות חינוך רבים יחסית. האם לילדי יהודה ושומרון לא מגיעים מוסדות חינוך?

·         תעשיה וחקלאות : ביהודה ושומרון כ-1000 מפעלי תעשייה וחקלאות שונים. פעילות זו מכניסה לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים בשנה ממיסים ומפרנסת מעל 20,000 עובדים. ההשקעה של המדינה בחקלאות ובתעשייה ביהודה ושומרון נמוכה  יחסית להחזר המתקבל בקופת המדינה. האם תעשייני יו"ש לא זכאים להשקעה בסיסית כמו שמקבלים תעשיינים בכל הארץ?

·         משרד הפנים : תקציבי משרד הפנים השוטפים והמענקים מגיעים לכל רשות בהתאם למדדים שונים : גודל, מספר תושבים, מדד סוציואקונומי ועוד. ישובים קטנים בנגב, בגליל ובמקומות אחרים בארץ מקבלים יותר מערים ומרכזי אוכלוסייה . גם הרשויות ביהודה ושומרון אינן דומות זו לזו, ישנן 6 מועצות אזוריות, 4 ערים, 13 מועצות מקומיות כשלכל אחת מדד שונה, וכך היא מתוקצבת. אין כל אפליה או תקצוב עודף, כמו שאין ברשויות אחרות בארץ.   

·         תיירות ומורשת : מרבית מאתרי התנ"ך בארץ ישראל נמצאים לאורך ההר ביהודה ובשומרון. אתרים אלו מספרים את סיפור המורשת של העם היהודי. בכל הארץ מושקעים מאות מיליוני שקלים בפיתוחם והנגשתם של אתרי המורשת לכלל הציבור ולתיירות הנכנסת. האתרים ביהודה ושומרון מושכים אליהם בשנה מאות אלפי מבקרים המכניסים כסף לקופת המדינה. למרות זאת, באתרי המורשת ביהודה ושומרון מושקעים רק 17 מיליון ש"ח. הן כלכלית והן ערכית, ראוי היה להשקיע יותר באתרי המורשת ביהודה ושומרון .

 

ב.      עובדות או מניפולציה?

שלום עכשיו מציגים מספרים ונתונים בצורה שנוחה להם ושמעוותת את האמת על מנת להשפיע באופן לא ראוי על דעת הקהל הישראלית.

לדוגמא :

·         לפי שלום עכשיו ההשקעה הגדולה בתקציבי חינוך לתלמיד ביו"ש היא פי 2 מתלמיד אחר בארץ. מקריאת האותיות הקטנות מגלים שהמספרים ששלום עכשיו מציגים לא כוללים את תושבי בית"ר עילית ומודיעין עלית. בערים אלו מתגוררים כ-50,000 ילדים. נתון זה היה מוריד את ההשקעה בילד ביו"ש לרמה הממוצעת בישראל. זה לא נוח לשלום עכשיו, אז אפשר לעשות מניפולציה...

·         השוואת תקציבי החינוך לכלל המדינה היא במקרה הטוב חוסר מקצועיות. השוואה בין מועצות אזוריות לבין עיריות למשל היא חובבנית. בדיקת הנתונים האמיתיים תראה כי ישנן רשויות אחרות בארץ בהן ההשקעה גבוהה לאין ערוך. לדוגמא במועצה אזורית אשכול (13,000 ש"ח לתלמיד) ומועצה אזורית בני שמעון (12,000 ש"ח לתלמיד) לעומת מועצה אזורית שומרון (5,534 ש"ח לתלמיד) ומועצה אזורית מטה בנימין ( 5,913 ש"ח לתלמיד)  

·         תקציב ההסעות ממוגנות הירי הוא הוצאה ביטחונית הנובעת מהסכמי אוסלו. לפי ההגדרות המוזרות של שלום עכשיו גם את עלות מבצע עופרת יצוקה ומבצע עמוד ענן צריך להחשיב כהשקעה בתושבי הנגב, כמו גם את מיגון בתי ספר וגני ילדים בעוטף עזה והפעלת סוללות כיפת ברזל.

 

ג.       שלום עכשיו – הארגון שמבזבז את כספי המדינה.

נתון מפתיע נמצא בתוך המסמך של שלום עכשיו.  הוצאות מיותרות שמדינה נאלצת להוציא ביהודה ושומרון בעיקר בגלל פעילות ארגוני השמאל הקיצוני. שלום עכשיו יחד עם ארגוני שמאל קיצוני אחרים עוסקים כל השנה בניסיונות לפגוע בהתיישבות – כגון הגשת בג"צים נגד ישובים ומאחזים, דיווח לאמריקאים על כל התחלות הבניה, עידוד חרם על מוצרים מיו"ש ועוד. את התוצאות של פעילות זו משלמים אזרחי מדינת ישראל.

במסמך שלהם ניתן למצוא את העלות הישירה והנזק שהם עושים לקופת המדינה .

דוגמאות :

·         הוצאות על פינוי מאחזים. הקמת הישובים והמאחזים נעשית בדרך כלל על ידי המדינה ומוסדותיה.  כתוצאה מב"גצים שהוגשו על ידי שלום עכשיו וחבריהם מהשמאל הקיצוני פועלת מדינת ישראל בדרכים שונות כולל פינוי מבנים בעלויות גבוהות. גם העלויות של העתקת הישוב מגרון לנקודה אחרת ופינוי שכונת האולפנה בבית אל היו יכולות להיחסך למדינה לו הייתה מקבלת את עמדת ההתיישבות.

·         הוצאות בגלל חרם על מוצרים באירופה. מי שמעודד את החרם הם שלום עכשיו . עכשיו הם בוכים בדמעות תנין על הנזק שזה גורם לקופת המדינה.

·         פיצוי על הקפאת בניה. הקפאת הבניה ביהודה ושומרון גרמה נזק ישיר ליזמים ולאנשים פרטיים שרכשו בית או מגרש ברחבי האזור ובהחלטה שרירותית נעצרו כל תהליכי הבניה . שלום עכשיו תמכו במהלך מיותר זה שלא הוביל לשום תוצאות מלבד הנזק הכספי ליזמים ולתושבים. חבל על בזבוז הכסף, אך יותר מכעיס שהיום שלום עכשיו חושבים שהם יכולים היום לתת המלצות כלכליות לשר האוצר.

 

ד.      כמה עלו לנו תכניות השמאל? או מחיר ה"שלום"

ההוצאות הכלכליות הכבדות באמת הן אלו שנבעו מאימוץ יוזמות "שלום".  לא ההתנחלויות מגדילות את ההוצאות אלא דווקא הנסיגות, ההתקפלויות והבריחות.

דוגמאות :  

·         נזקי הסכמי אוסלו כולל מתקפות הטרור והאינטיפאדה – מוערכים ב-30 מיליארד ₪

·         ההתנתקות – 13 מיליארד ₪

·         מיגון של עוטף עזה – לא כולל אשקלון, אשדוד ובאר שבע – מיליארד ₪

·          4 סוללות כיפת ברזל  – 2 מיליארד ₪

·         תפעול של 4 סוללות ברזל אחת לשלוש שנים  – 2.4 מיליארד ₪

·         מבצע עופרת יצוקה כולל הנזקים האזרחיים– כ-4 מיליארד ₪

·         מבצע עמוד ענן – 3 מיליארד ₪

סה"כ : 52 מיליארד ₪ - סכום הזהה לתקציב הביטחון השנתי של ישראל.

 

ה.      כמה יעלו לנו תכניות השמאל לפינוי ישובים?

פינוי ישובים אינו מהלך חסכוני כלל וכלל. למעשה מדובר במהלך בלתי אפשרי כלכלית!
פינוי 8,000 תושבי גוש קטיף עלה לקופת המדינה עד כה כ-13 מיליארד ש"ח. פינויים של כ-150 אלף מתנחלים שאינם תושבי ה'גושים' תביא להוצאה של 250 מיליארד ₪ מקופת המדינה - סכום הזהה לתקציב המדינה כולה בשנה אחת. מהלך כזה יביא להוצאות לאומיות עצומות (עוד לפני שדיברנו על מיגון והוצאות הביטחון שיעלו משמעותית בגלל איבוד שטחים אסטרטגיים), ויוביל להחרפת הצפיפות והלחץ על ערי המרכז.

 

 

עבור לתוכן העמוד