ההתיישבות ביהודה ושומרון - ערך לאומי ולא ערך כלכלי

31/07/2012
ההתיישבות ביהודה ושומרון - ערך לאומי ולא ערך כלכלי (הגדל)

שאלת הנוכחות היהודית ביהודה ושומרון נמצאת בשיח הישראלי מזה עשרות שנים, ובתקופה האחרונה מועלות שוב ושוב טענות הנוגעות לעלויות הכלכליות של התיישבות ביש"ע .  

לטעמנו, בחינת ההתיישבות בארץ ישראל רק בעיניים כלכליות מעמידה את 120 שנות הציונות באור מגוחך. זה לא היה "נכון כלכלית" להקים את מדינת ישראל וגם לא את ההתיישבות בנגב ובגליל.

מלבד זאת, בדיקה של העובדות מגלה שטענות אלה לא רק דמגוגיות, אלא פשוט חסרות בסיס.

אין השקעות מיוחדות

בעשור האחרון מדינת ישראל לא משקיעה ביהודה ושומרון השקעות עודפות ביחס לשאר אזורי הארץ ולצערנו יש ירידה בהשקעות המדינה בתשתיות למגורים ופרויקטים ציבורים ביש"ע. 

על פי הנתונים שפורסמו בעיתון כלכליסט ביום 30/7/2012 , עד שנת 2009 ירדו תקציבי הממשלה ביש"ע ביותר מ50% למרות קצב הגידול המהיר של האוכלוסייה ביהודה ושומרון שעומד על 5% בשנה (יותר מפי 2 מהגידול הממוצע במדינת ישראל). עיקר הגידול הוא באוכלוסייה הצעירה – זוגות צעירים וילדים, כך שבכל שנה גדל מספר הילדים שעולים לגנים ולכיתות א'. נתון זה מחייב את המדינה בהרחבת מוסדות החינוך והרווחה בהתאם לקריטריונים הנהוגים בכל המדינה. למרות זאת גני ילדים רבים וכיתות לימוד ביש"ע נמצאים עדיין במבנים יבילים זמניים.

חלק גדול (לעתים מעל 50%) מהתקציב המועבר לרשויות ביהודה ושומרון עבור חינוך משמש בכלל עבור הסעות ממוגנות ירי. המדינה מחייבת את הרשויות להשתמש בהסעות אלו עבור התלמידים בעקבות הסכמי אוסלו ולאור הטרור שהחריף מאז שנת 2000.

מלבד זאת, תקציבי משרד הפנים ניתנים על פי קריטריונים ברורים הנמדדים בהתאם לניהול התקין של המועצות, עמידה באחוזי גביית ארנונה ותשלומים אחרים, והצרכים הביטחוניים המיוחדים של הרשויות הנובעים מהמצב המיוחד ביש"ע. תקציבים אלו משמשים לאספקת צרכיהם הבסיסיים של התושבים וניתנים להם על פי מפתח החלוקה המקובל ביתר אזורי הארץ.

גם לתושבים עצמם אין הטבות מיוחדות. תושבי יהודה ושומרון משרתים במילואים, עובדים במגזר הפרטי והציבורי, משלמים מס וממלאים את כל חובותיהם כלפי המדינה, ובכך מסייעים לפיתוח הכלכלי בישראל. לעיתים אפילו יותר מאזורים אחרים במדינה. זו פרופגנדה זולה להאשים אותם בכך שהם חיים על חשבון הציבור.

ההטבה היחידה ממנה "נהנים" תושבי יהודה ושומרון היא הנחה בתחבורה ציבורית שנועדה לעודד תושבים לנסוע באוטובוסים ממוגני ירי וכך לחסוך עלויות מיגון של רכבים פרטיים. בכל פריפריה ניתן למצוא סוג של הטבה או עידוד המתאימים לצורכי המקום – וביש"ע אלה האוטובוסים הממוגנים.

ומה עם התשתיות הציבוריות ביש"ע של כבישים, מים וחשמל? רובן המוחלט משותפות לישראלים ולתושבי הרשות הפלסטינית, כך שאת ההשקעה בהן ראוי לסווג כפיתוח של דו-קיום וחתירה לשלום .

הישובים כבר קיימים – פינויים יעלה למדינה הון עתק

ההתיישבות ביש"ע היא עובדה קיימת. האם פינוי ההתנחלויות הוא הוא המהלך שיציל את כלכלת ישראל? העלות המתוכננת של פינוי גוש קטיף עמדה על כ-6 מיליארד ש"ח, אולם עד כה עומד תקציב ההתנתקות על למעלה מ-13 מיליארד ש"ח שנגרעים מקופת המדינה. חישוב עלויות אלו באופן יחסי לגבי פינויים של "רק" כ-150 אלף מתנחלים שאינם תושבי ה 'גושים' ביהודה ושומרון, תביא אותנו לסכום הוצאות מינימאלי של כ-250 מיליארד ש"ח - סכום הזהה לכל תקציב המדינה (ביטחון, בריאות, חינוך, כלכלה ועוד) למשך שנה. עצם גירוש התושבים מבתיהם מנוגד כמובן למוסר ולצדק, אך גם בהיבט הכלכלי מהלך כזה יביא להוצאות לאומיות עצומות, ויוביל להחרפת הצפיפות והלחץ על ערי המרכז יחד עם עלייה חדה במחירי הדירות. זה בוודאי לא צודק ולא חברתי.

כמה עלו לנו מהלכי השמאל?

לאור תוצאות ההתנתקות ומצב החירום המיוחד שחל ב"עוטף עזה", ניתן רק לדמיין מציאות דומה  שתקיף את תחום "עוטף פלסטין" – מעפולה עד באר שבע. האם מישהו שואל מה העלויות כלכליות של מיגון ערי העוטף ובהן כפר סבא, ראש העין ונתניה?

גם מדיניות השמאל בעשורים האחרונים לא הייתה זולה כלל וכלל. כמה עלו הניסיונות הכושלים לשלום? כמה עלו לנו הסכמי אוסלו והטרור שבא בעקבותיו? כמה עלו לנו המבצעים חומת מגן ועופרת יצוקה? ומה לגבי תקציבי הביטחון והמיגון באזור הדרום מבאר שבע עד אשדוד וגדרה? כמה תקציב הושקע ברכישת אמצעי לחימה, פיצויים לניזוקים על אבדן ימי עבודה ונזק לתעשיות? חישוב המשמעות הכלכלית של שגיאות אלו הנה כמעט משימה בלתי אפשרית.

 

ההתיישבות ביהודה ושומרון הינה עובדה קיימת והתושבים שם שותפים מלאים בנטל העשייה בחברה הישראלית ולכן גם זכאים לזכויות מלאות ככלל אזרחי המדינה בתחומי החינוך, הרפואה, התרבות ועוד. תרבות פוליטית בריאה מסוגלת לקיים שיח נוקב אך עם זאת ענייני. שימוש שטחי וציני בנתונים כלכליים על מנת לתקוף את ההתיישבות מטעה את הציבור ומזיק לשיח הציבורי.

עבור לתוכן העמוד