ירדן – משטר על קרח דק

3/02/2011
הגדל

מה קורה בממלכה ההאשמית?
בעקבות האירועים האחרונים, ועקב התפתחות לחץ ציבורי בממלכה, החליט עבדאללה מלך ירדן לפזר את הפרלמנט וליזום בחירות מחודשות במטרה להרגיע את הרוחות ובתקווה ששלטונו יצליח לצלוח את המשבר הנוכחי.

בניגוד לתדמיתו הנאורה, גם המשטר הירדני מבוסס על דיכוי חלקים שונים של האוכלוסייה, ויציבותו מוטלת בספק. בית המלוכה ההאשמי השולט כמיעוט על אוכלוסייה המורכבת מכ 80% פלסטינים, עם תנועה אסלאמית ערנית מכיר במציאות השברירית ומבקש להרוויח זמן.

מסמכי ויקיליקס חדשים חושפים כי גם מחלקת המדינה האמריקאית מודעת להתנגדות הפנימית למשטר ולביקורת של האחים המוסלמים המקומיים גם כלפי המשטר המצרי. בפברואר שעבר, דיווח השגריר באמאן סטיבן ביקרופט על פתוואה חדשה שהוציאה ועידת השריעה של תנועת האחים המוסלמים המקומית, שעסקה בחומה שבנתה מצריים בין רפיח המצרית לרצועת עזה:

On January 9, 2010, the Islamic Shari'a Scholars Committee of the Islamic Action Front (IAF), the political wing of the Jordanian Muslim Brotherhood, issued a fatwa condemning Egyptian construction of a steel wall near Rafah.  The significance of the fatwa lies not in the decision itself … but rather with its harsh tone and its apparent readiness to support or condone violence against the Egyptian authorities.  The fatwa is highly unusual in its willingness to address issues completely outside of Jordan and because of the force with which the scholars condemn the actions of a neighboring Arab and Muslim state.

במסמך, עומד ביקרופט על קשר בין התנועה המוסלמית הירדנית לזו המצרית, ועל חשיבותו. כפי שסיכם השגריר:

 This is an unusual pronouncement on the part of the IAF and it is unclear why the Jordanian Muslim Brotherhood would stake out such a hard-line position on a dispute between Egypt and Hamas.  The language of the fatwa in several different passages seems to justify or even support violence against the Egyptians and it shows the influence of extremist thought not typically expressed by this organization.


התיעוד במסמך זה והמאורעות האחרונים מדגישים היטב את חוסר היציבות המאפיין את המזרח התיכון כולו. משטרים שונים המבוססים על צבא ודיכוי עומדים מול המון נזעם ורעב, הנוטה לתמיכה בתנועות מוסלמיות קיצוניות.

מצב זה בא לידי ביטוי מדאיג בסקר דעת קהל נרחב שערך מכון פאו (Pew) הוושינגטוני בנוגע לתמיכת מוסלמים בפונדמטליזם האסלאמי, שפורסם לפני כחודש, בדצמבר 2010.
סקר זה תיעד את העובדות הבאות:
תמיכה בתנועות קיצוניות: 55% מהמוסלמים בירדן מביעים תמיכה בחזבאללה (55%) ו 60% מהם בחמאס.
מקומו של האסלאם בעיצוב המדיניות: 53% מהמוסלמים בירדן תומכים בכך שהאסלאם ייטול תפקיד משמעותי בפוליטיקה ובמדיניות.
עונשים חמורים על פי השריעה: המוסלמים בירדן הביעו 70% תמיכה בעונשי סקילה על רקע בגידה וכבוד המשפחה; 77% מהם תומכים ביישום עונשי הלקאה וכריתת ידיים במקרה גניבה; ו84% מהם תומכים בהטלת עונש מוות על מי שעוזב את האסלאם.

נתונם אלו ממחישים היטב את עומקן של התפיסות האסלאמיות בירדן.


עמדת מועצת יש"ע:
במציאות כזו, ערכם של הסכמים חתומים עם שליטים אלו אינו יציב יותר משלטונם הרעוע. מכיוון שמדיניות השליט אינה משקפת בכנות את רצון העם, כפי שמקובל בדמוקרטיות מערביות, הרי שהסכמים בין לאומיים הנחתמים עמו תלויים באינטרסים של קבוצת השלטון בלבד. כפי שצפינו השבוע, אינטרסים אלו עשויים להיות זמניים ביותר.

בכדי להתמודד עם מציאות זו על ישראל לפעול להשגת יכולות הגנה וביטחון אפקטיביות שאינן תלויות ברצונם הטוב של עריצים זמניים, באמצעות שמירה על נכסים אסטרטגיים וטריטוריאליים, ועמידה ללא פשרות על זכותה לגבולות ברי הגנה.
זכות זו מבוססת היטב במשפט הבין לאומי, ואף נקבע כי יש לבסס עליה את המשא ומתן באזור, כפי שנקבע בהחלטה 242 של האו"ם:

"השכנת שלום צודק ובר קימא במזרח התיכון יושתת על... כיבוד והכרה של הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינה ממדינות האזור, ושל זכותן לחיות בשלום בגבולות מוכרים ובטוחים"

עקרון זה פותח בהרחבה על ידי המרכז הירושלמי לענייני מדינה בסדרת פרסומים ייחודית – 'גבולות ברי הגנה – תנאי הכרחי לביטחון ישראל'.
 
בכדי לשרוד באזור המשתנה ללא הרף, על ישראל לנטוש את חזונות ה 'מזרח התיכון החדש' שהתבססו על ויתורים טריטוריאליים לטובת הסכמים ומערכות אזוריות, ולהכיר בכך שבעתיד הנראה לעין יוסיף המזרח התיכון להתנהל בכללים הישנים.

 

 

 

 

עבור לתוכן העמוד