• מדיה לדוגמא

קל להסדיר

9/05/2018
קל להסדיר (הגדל)

201 עמודים. זהו אורכו של הדו"ח המסכם של ועדת ההסדרה, או בשמה הרשמי – "הצוות המקצועי לצורך גיבוש מתווה להסדרת מבנים ושכונות בישובים יהודיים ביהודה ושומרון שהוקמו תוך מעורבות של הרשויות". הצוות התחיל לעבוד בתחילת שנת 2016, אז מינה אותו ראש הממשלה לבדוק כיצד ניתן להסדיר את אותם שכונות ובתים אשר התגלה כי אינם עומדים בכל האישורים, על אף שחלקם נבנו לפי הספר.

כיום קיימים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן אלפי בתים כאלה, אשר ניתן לכנותם "מעוכבי הסדרה". חלק מהמבנים "מעוכבי ההסדרה" נבנו ביישובים ותיקים על קרקעות שהוכרזו לפני יותר מ-20 שנה כאדמות מדינה והוגדרו ככאלה באמצעות "קו כחול" – קו על המפה המסמן את תחום היישוב.

אפשר לקחת את הסיפור של היישוב עפרה כדוגמה. בשנת 1966, עוד טרם החזרה ליהודה, שומרון ובקעת הירדן, הפקיעו הירדנים את הקרקע שעליה יושב היישוב עפרה והקימו שם מחנה צבאי. לאחר המלחמה, מדינת ישראל "ירשה" את מעמד הקרקע מבחינה משפטית והממשלה אישרה את עליית מייסדי עפרה ואת הקמת היישוב. היישוב התפתח וצמח, אך רק בשנת 2014 אושרה התב"ע ליישוב. לאחר אישור התב"ע הגיעו כמה מערביי האזור וטענו שהירדנים הפקיעו רק חלק מהקרקע שעליה יושבת עפרה ולא את כולו, מה שאומר שהאדמה היא אדמה פרטית. נעשתה בדיקה של "קו כחול" וחלק מהטענות של הערבים התקבלו על ידי המדינה, שהתחייבה לבטל חלקית את התב"ע של עפרה. בין לילה הפכו בתים של אחד היישובים הוותיקים ביותר בהתיישבות ללא חוקיים והתושבים למפרי חוק. תשעה בתים בעפרה כבר נהרסו.

הסיפור של הבתים שנעקרו בעפרה הוא רק דוגמה. במקרים נוספים ורבים, בדיקות מחודשות של המנהל האזרחי בשנים האחרונות העלו שחלק מהקרקעות של היישובים אינן אדמות מדינה. בעקבות זאת התגלו לפתע שכונות שלמות ביהודה ושומרון, שהפכו ל"בלתי חוקיות". בדיקות שכאלה, משאירות לעתים עשרות בתים מעבר ל"קו כחול" ומפקירה אותם לידי ארגוני השמאל ובג"ץ. מנתונים שאספה תנועת "רגבים", אשר ניתחה את המפות ואת החריגות שקיימות בשטח, ניתן להבין כיצד נראים המקרים במציאות.

ביישוב עלי שבבנימין, לדוגמה, קיימים 137 מבני קבע אשר הוצאו מחוץ לתחום "קו כחול" וכרגע הם אינם מוסדרים. בנוסף, ישנם עוד 29 מבנים יבילים ביישוב אשר נמצאים באותו מצב.

ביישוב נוקדים שבמזרח גוש עציון ישנם 12 מבני קבע אשר מיועדים להריסה בעקבות הוצאתם מחוץ ל"קו כחול". מזכיר היישוב צוטט ב-2016 בידיעות אחרונות כמי שאומר שהמדינה השקיעה בנוקדים מיליונים רבים בתשתיות מים, ביוב, חשמל, כבישים ומדרכות. "הכל התבסס על תב"ע והיתרים חוקיים", הוא אומר. "הבתים כולם נבנו על קרקע שהמדינה עצמה קבעה שהיא שלה. פתאום הקו הכחול החדש, שמתחם בעצם את היישוב, קובע שיש כאן בתים שהם מחוץ לקו אדמות המדינה. כלומר שהקרקע פרטית. הקו החדש נוגס בחצר הבית של אמא של אביגדור ליברמן, שהייתה גרה בבית הצמוד אליו. את הבית של משפחת יצחק הוא הוציא לגמרי. הקו למעשה 'גרע' לנו 11 בתים מהיישוב".

עוד קצת מספרים: בקדומים ישנם 61 מבנים לא מוסדרים, בעתניאל 47, באלפי מנשה ובקרית ארבע 29 ובאפרת 31. זהו רק חלק קטן ומדגמי מתוך בתים רבים שעומדים כרגע בפנים שאלה משפטית שבשלה הוקם הצוות.

אז מה הפתרון? אם לא היינו ביהודה, שומרון ובקעת הירדן הפתרון היה פשוט מאוד. במקרה של בנייה על קרקע פרטית בשל טעות של הרשות המקומית או משרד השיכון, הפתרון הוא פיצוי של בעל הקרקע המקורי. המדינה מסוגלת לפצות את אותו תובע בכסף או בקרקע חלופית וזה יעבור בבית משפט באופן חלק. כך גם כל הצדדים מרוויחים – הבית עומד על תילו והבעל הקרקע מקבל פיצוי כספי על קרקע שבכל אופן הוא לא עיבד במשך שנים וכנראה לא עתיד לעבד אותה.

אבל ביהודה, שומרון ובקעת הירדן צריכים 201 עמודים ושנתיים של עבודה אינטנסיבית כדי להציע פתרונות ולהבין מה יהיה גורלה של הקרקע וכיצד ניתן להסדיר אותה באופן שישרת את התובעים ואת המדינה. אנו לא נכנס לפתרונות שהציעה הוועדה, אך הדו"ח מביא כלים משפטיים המתאימים לחוק – גם לזה הישראלי וגם למשפט הבינלאומי – אשר יוכלו להסדיר את אלפי הבתים שנמצאים כעת במצב תלוי ועומד.

כעת על ממשלת ישראל לאמץ את פתרונות "הצוות המקצועי לצורך גיבוש מתווה להסדרת מבנים ושכונות בישובים יהודיים ביהודה ושומרון שהוקמו תוך מעורבות של הרשויות" והתחיל להשתמש בכלים משפטיים אלה, כדי לאשר את התב"עות ולפתח את ההתיישבות. מדובר בארגז כלים משפטי מצוין, ועליה להשתמש בו.

עבור לתוכן העמוד