• מדיה לדוגמא

חלוקה תרבותית

19/07/2017
חלוקה תרבותית (הגדל)

צריכת תרבות הופכת למשהו כמעט יום-יומי. הצגה לילדים בימי החופש, מופע סוף שנה של החוג, הופעה למרגלות מערת המכפלה, הרצאה או סתם הופעה של זמר בערב על הדשא הם כולם אירועי תרבות. אמנות, ריקוד, מוזיקה, תיאטרון, ציור וספורט – כל אלה הם תחומים תרבותיים שכולנו מתעסקים בהם בכל יום והם חלק בלתי נפרד מחיינו.

נכון, לא כולנו צורכים תרבות במידה שווה ויש גם שונות במגוון מתחמי התרבות ברחבי הארץ, אבל דבר אחד בטוח – לכולם צריכה להיות האפשרות לצרוך תרבות באופן שווה. במדינה דמוקרטית, אשר חורטת על דגלה שוויון, אסור שתהייה אפליה חסרת היגיון בתקציבי התרבות בין אזורים שונים בארץ.

למרות זאת, מסתבר שלאורך שנים הייתה אפליה כזאת. "מפת העושק", כך קראה שרת התרבות והספורט מירי רגב למפה המציגה את חלוקת תקציב התרבות של ישראל לפי מחוזות לשנת 2015. לפי מפה זו, תקציב התרבות של מחוז יהודה ושומרון באותה שנה היה 5.4 מיליון ש"ח בלבד, כ-0.85 אחוזים בלבד מתוך תקציב התרבות של ישראל שעמד על כ-630 מיליון ש"ח.

כשקוראים לעומק את הנתונים מבינים את גודל האפליה. על פי נתוני מרשם האוכלוסין, נכון לסוף שנת 2015 אוכלוסיית יהודה, שומרון ובקעת הירדן עמדה על לא פחות מ-406,302 תושבים. חישוב פשוט מגלה כי כל תושב יהודה ושומרון קיבל בשנת 2015 רק 13 ש"ח לתרבות. לשם השוואה, בעיר תל אביב גרו בסוף שנת 2015 מספר דומה של תושבים - 432,892 - שקיבלו יחד תקציב תרבות של 264 מיליון ש"ח (!) שזה 611 ש"ח לתושב, פי 47!

גם הפריפריה סבלה מאפליה זו. מחוז צפון תוקצב ב-28 מיליון ש"ח, מחוז דרום ב-42 מיליון ש"ח, ואילו מחוז תל אביב קיבל קרוב לפי 10 מהם, כ-310 מיליון ש"ח.

תרבות אינה נחלתה הבלעדית של העיר תל אביב או של עיר אחרת, ועליה להיות מחולקת באופן שווה בין כל התושבים בארץ. לא ייתכן שתל אביב תקבל חצי מתקציב התרבות בעוד שמקומות אחרים בארץ נאלצים להתמודד עם תקציבים נמוכים בהרבה.

ברוך ה', בשנים האחרונות חלה צמיחה גדולה בתחום התרבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. היכלי תרבות נבנו והתחדשו בקריית ארבע, אריאל, מעלה אדומים, בקעת הירדן, שערי תקווה ועוד ישובים. בנוסף אליהם, ישנם מתנ"סים, אולמות אירועים, מועדוני תרבות ונוער שבהם אפשר לצפות בהצגות ומופעים לאורך כל השנה.

מופעי זמר של גדולי הזמרים במדינה מתקיימים לאורך השנה במקומות רבים, ומראים שתרבות היא מעל הכל. מעל המחלוקות והוויכוחים הפוליטיים. את זה השכילו לומר לכולנו גם האמנים שהגיעו לפה:

בחודש מאי האחרון הופיע רמי קלינשטיין למרגלות מערת המכפלה בחברון, וספג לחצים כבדים מארגוני שמאל שניסו להניא אותו מכך. קליינשטיין לא היה מוכן לוותר להם, ובהופעה אמר לקהל הרב: "אני יותר ויותר מרגיש שהתכלית של מה שאני אמור לעשות כאן, שמה שבורא עולם שלח אותי אליו, זה לעשות מוזיקה ולחבר... אני רק מקווה שכולנו נבין את התפילה הראשונה שאנחנו אומרים בבוקר של 'ואהבת לרעך כמוך'. אנחנו ניפול אם לא נהיה יחד אחד עם השני".

גם גלי עטרי, שהופיעה בשנה שעברה באירועי ט"ו באב בשילה הקדומה, סבלה מאותם לחצים וניסיונות חרם. עטרי לא נכנעה לאותם קיצונים ואמרה: "מוזיקה היא שפה שבאה לגשר בין בני אדם ולהדגיש את המשותף והיפה. פילוג, הבדלים פוליטיים וויכוחים, יש מספיק מכל עבר … תנו למוזיקאים לעשות מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. לרגש!". בסוף ההופעה שרה עטרי מול קהל של 2,500 נשים את "אין לי ארץ אחרת".

דודו טסה, קרן פלס, אברהם טל, שלומי שבת, עידן עמדי, שרית חדד, עמיר בניון, מוש בן ארי, התקווה 6, יהורם גאון ועוד המון אמנים ישראלים מהשורה הראשונה הופיעו ביהודה, שומרון ובקעת הירדן רק בשנה האחרונה. ההופעות היו מלאות עד אפס מקום והקהל גדש את ההופעות ושר יחד עם הזמרים. תיאטרון הקאמרי הופיע כבר כמה פעמים בקריית ארבע, וביקורי שחקני התיאטרון במערת המכפלה הפכו להיות כבר מחזה נפוץ.

ההתיישבות התבגרה וגדלה וכיום יש דרישה גדולה יותר לאירועי תרבות, מופעים, הצגות מובילות, גלריות ציורים, אצטדיוני ספורט וספריות. יש צימאון גדול לתרבות.

שמחנו לשמוע את הקביעה של השרה מירי רגב על שינוי חלוקת התקציבים על מנת שכל אזרחי המדינה ייהנו באופן שווה. לכל אחד ואחת מגיעה הזכות לצרוך תרבות באופן שווה ללא קשר למקום בו הוא גר. לעיר אחת אין זכויות על התרבות, וגם מאזורים אחרים, כולל יהודה ושומרון יכולה לצאת רוח תרבותית שתמשוך אנשים מכל רחבי הארץ.

 

עבור לתוכן העמוד