• מדיה לדוגמא

עליונים לא עליונים

6/04/2016
עליונים לא עליונים (הגדל)

הנושא הכלכלי המרכזי ביותר במדינת ישראל בשנה האחרונה הוא ללא ספק מתווה הגז, עליו החליטה הממשלה ואותו הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשבוע שעבר התפרסמה פסיקתו הדרמטית של בג"צ בה הוא מבטל את פסקת היציבות במתווה המעניקה לחברות הגז התחייבות של הממשלה לא לשנות את המתווה והגנה מפני שינויים ומכסות הייצוא למשך עשור. פסיקה זו קובעת שלממשלה אין סמכות לקבל החלטות אלו.

השבוע בכנס לשכת עורכי הדין באילת התייחסה לכך שרת המשפטים איילת שקד ותקפה בחריפות את ההתערבות המשפטית בהחלטות הממשלה: "שוב אנו נתקלים לא אחת בתופעה של הפעלת סמכות ללא אחריות. בג"צ הכריע בשאלות שהיו אמורות להיות מוכרעות על ידי נבחרי הכנסת בשם העם שבחר את נציגיו".

ביקורת זו על בית המשפט העלתה מחדש את הדיון בסוגיית בג"צ ופסיקותיו, ומיד קמו אלו הטוענים שאין לבקר את בית המשפט ושמדובר בפגיעה בדמוקרטיה. ההיפך הוא הנכון. הטענה כי גוף שיפוטי חסין מביקורת חמורה שבעתיים. זהו מתווה מסוכן שבו זוכים שופטי בית משפט העליון למעמד של "פוסק על" שיכול לבטל החלטות של ממשלה וכנסת נבחרת כפי שהכריע רוב העם בבחירות.

לצערנו, אנו נתקלים לא אחת בתופעה בה בית המשפט העליון הופך להיות זירה לבירור שאלות הנוגעות למשילות של הכנסת והממשלה, התערבות בהחלטות ממשלתיות ובפסיקות תמוהות וסותרות כפי שניתן לראות בכמה מקרים.

בבית המשפט העליון נידונה בשנה האחרונה סוגיית הכפר אל זרנוג שבנגב. הכפר הבדואי נבנה על חלקת קרקע בבעלות יהודית פרטית שנרכשה לפני כ-85 שנה. המדינה ניהלה עם נציגי השבט משא ומתן בניסיון להעתיק את מגורי השבט למקום מוסדר, ואף חתמה איתם הסדר מוסכם על פינוי השבט לישוב רהט. אולם במהלך 15 השנים האחרונות ההסדר לא כובד ובחסות ההסכם הוסיפו התושבים ובנו במקום עוד עשרות בתי מגורים.

לאורך הדיון בעתירה להחזרת האדמות לבעליהן היהודי חזר השופט מזוז מספר פעמים על הרעיון לפיו על המדינה לשקול ברצינות את האפשרות להפקיע את הקרקע מידי בעליה היהודים ולהסדיר את הישוב הלא חוקי במקומו באופן של הלבנה למפרע. "זאת לכאורה במובנים מסוימים האופציה הפשוטה ביותר, זה אומר להפקיע את השטחים הפרטיים ולתכנן את המקום" אמר השופט מזוז.

אמירה תמוהה זו מעוררת שאלות רבות הנוגעות לאכיפה סלקטיבית, כידוע במגרון ועמונה, בהם נטען כי רק חלק מסויים מקרקעות הישוב הן בבעלות פרטית, בג״ץ לא העלה את רעיון ההפקעה, אלא דחה את בקשות המדינה למתן אורכה לשם מציאת פתרונות והורה למדינה לפנות את הישובים.

בהחלטה אחרת דחה בית המשפט העליון את ערעורה של תנועת רגבים בפרשת הכפר הבדואי דיר-האדאג' אשר מאות מתושביו פלשו לחלקה סמוכה בבעלות יהודית פרטית, ובנו במקום עשרות בתים בלתי חוקיים.

בניגוד חד לפסקי דין שניתנו לפינוי יהודים הפתיעה הנשיאה מרים נאור באמירה הפוכה: "לא ניתן לקחת את קרקע העותרים ולשים אותה, עם כל הכבוד, במרכז החיים. אי אפשר לקחת את הקרקע של העותרים שבמקרה פנו לבית משפט, ולקבוע לגביהם מתווה שונה מהמתווה הכללי שהמדינה עובדת עליו".

כשרואים עוולות מותר וצריך לבקר, ביקורת היא דבר לגיטימי במדינה דמוקרטית כפי שאמר השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני מכבד את בית המשפט ואת השופטים והחלטותיהם, אבל זכותו המלאה של כל אחד לבקר החלטות אלה. בדמוקרטיה חזקה כמו שלנו אין מישהו מעל הביקורת".

עבור לתוכן העמוד