• מדיה לדוגמא

זה בטבע שלנו

6/05/2015
זה בטבע שלנו (הגדל)

כשמדברים על סיפוח או על החלת החוק בשטחי יו"ש, נהוג להציג בעיקר את הסיכונים מבחינה דמוגרפית. נושא שפחות מדברים עליו הוא אי ההסדרה המתמשכת של נושאים אזרחיים לחלוטין. במצבים כאלו בשטחי יו"ש, יש אנשים או ארגונים שמתנהגים כאילו אין דין ואין דיין. השבוע בישעמדה - על זיהום וואדי קלט - אחד הנחלים היפים באזור, ואי האכיפה שמביא להרס הטבע ולפגיעה במערכת אקולוגית מיוחדת במינה.

כל מי שהיה במצדה, בסחנה או בקיסריה יודע שאפילו אם ישליך בדל סיגריה על הרצפה הוא צפוי לקנס גבוה. שלא לדבר על לכלוך משמעותי יותר, או התנהגות בניגוד לכללים. במקרה כזה פקח יוכל לקנוס אותו ולסלקו מהשמורה באופן מידי. אבל יש מקומות שבהם החוק לא נאכף בצורה שיטתית ומקוממת. שמורת הטבע בוואדי קלט שבאזור בנימין, למשל, מזוהמת כבר תקופה ארוכה במי השופכין של מתקן טיהור שפכים שנמצא בשטח סי באחריות המנהל האזרחי ובתפעול עיריית אל בירה. זהו זיהום שפוגע בצורה אנושה בטבע. רשויות האכיפה, במקרה זה בעיקר מטעם משרד הביטחון והמנהל האזרחי, מנסים (מעט) וללא הצלחה לתקן, ושמורה יפהפייה שמושכת אליה מטיילים מכל רחבי הארץ, נתונה בסכנה. להמחשת גודל האסון האקולוגי תחשבו על צינור ביוב ענק שנשפך לנחל זוויתן.

לאחר שנים ארוכות של בקשות ודרישות הגישו לפני כשלושה חודשים עמותת "ירוק עכשיו!" והחברה להגנת הטבע, עתירה לבג"צ נגד שר הביטחון, משה יעלון, מפקד פיקוד המרכז, אלוף ניצן אלון, ראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, תא"ל דוד מנחם וגורמים נוספים. בעתירה נטען כי המתקן לטיהור שפכים של אל-בירה מתקלקל בתדירות גבוהה, אחת לכמה חודשים, ומביא לזיהום שמורת הטבע המתפרסת על פני 28 אלף דונם, מצפון מזרח לירושלים, לפגיעה אנושה בחי ובצומח ולאיסור כניסת מטיילים אליה. הגורמים התבקשו לנקוט בצעדים של ממש להגנה על האוכלוסייה והטבע מפני הפגיעה החמורה והמתמשכת במרחב נחל פרת כתוצאה מהפעלתו הלקויה של המתקן לטיהור השפכים אל בירה. 

היחידה לתאום פעולות הממשלה בשטחים הודתה בתקלה ומסרה אז לתקשורת כי "מזה כחודש וחצי פועל המנהל האזרחי לתיקון מתקן לטיהור שפכים אל-בירה כדי לפתור את בעיית זרימת השפכים לנחל פרת" אך בארגוני הסביבה העותרים לא קיבלו את הטענות ואיצ'ה מאיר, מנכ"ל 'איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון' מחה על אי האכיפה ואמר: "המתקן שייך לעיריית אל-בירה והוא בשטח סי שבשליטת המנהל האזרחי. הם יכולים היו כבר אלף פעמים לאכוף את החוק ולטפל במתקן הזה ולעצור את הזיהום שקורה אחת לכמה חודשים מסיבה מכוונת. בשום מקום בעולם לא היו מאשרים ככה להזרים ביוב בטענה שמתבצע 'תיקון' במקום".

בפסח האחרון הגיע שוב הביוב עד נפש. רשות הטבע והגנים הודיעה כי אסור להיכנס לחלקים מהשמורה בשל זיהום חמור מאוד של ביוב, שהציף את תוואי הנחל בנוזל שחור ומלוכלך. החלק האסור ברחצה הוא מעין מבוע מזרחה כשהחלק מעין פרת לכיוון נחל מכמש מותר לרחצה. 28,000 דונם של שמורת טבע, שבמשך שנים הייתה לאחד ממסלולי הטיולים המרהיבים בארץ, עם מעיינות שופעי מים כל השנה, מגוון בעלי חיים, קניונים מרשימים, אתרי עתיקות ומנזרים, הפכה למקום מוזנח עם פגיעה קשה בבע"ח ובצמחיה במקום.

יעל ישראל, מהפעילים המרכזיים לאכיפת החוק בשמורה ומנהלת "ירוק עכשיו!" אומרת שתפעולו הלקוי של המתקן באל-בירה הוא רק דוגמא אחת מיני רבות. על המדינה, לדבריה, לקחת אחריות מלאה על שטחי סי (לכל הפחות) ולהחיל את החקיקה הסביבתית לטובת האדם באשר הוא אדם, בכל אדמה שעל שמירתה היא מופקדת.

השמירה על סביבה ירוקה וטיפול במפגעים סביבתיים היא בנפשנו. בשנת 1967 שחררנו ברוך השם חבל ארץ רחב המקפל בתוכו מורשת גדולה. האחריות שלנו היא לשמור עליו מכל משמר, ללא פגיעה בטבע ובסביבה, למעננו ולמען הדורות הבאים.

עבור לתוכן העמוד