• מדיה לדוגמא

הח"כית ה-121

25/03/2015
הח"כית ה-121 (הגדל)

 

 

בוועדות הכנסת היא ישבה גם לפני מינויה לח"כית. חוקים רבים רשומים על שמה, גם אם לא הוגשו על ידה. מהלכים רבים נגד ההתיישבות נעצרו בזכותה גם בכנסות הקודמות, ומהלכים רבים עוד יתרחשו בזכותה בכנסות הבאות. חברת הכנסת היוצאת אורית סטרוק, יו"ר שדולת ארץ ישראל בכנסת, שכבר זכתה בעבר לכינוי "הח"כית ה-121", ראויה לכל שבח על פעילותה האדירה למען מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון – מתוך הכנסת ומחוצה לה. עזיבתה (הזמנית?) את כס הח"כית היא הזדמנות מצוינת להצדיע לה, ולומר בשם כל אוהבי ארץ ישראל: תודה רבה. השבוע בישעמדה - על פעילותה של ח"כ סטרוק למען ארץ ישראל, זכויות אדם וביטחון ישראל.

 

באחת מהופעותיה האחרונות במליאת הכנסת, הפנתה ח"כ אורית סטרוק שאילתא לשר הביטחון, משה יעלון, בזו הלשון: "אדוני השר, לפני כשנתיים קיבלה ממשלת ישראל החלטת ממשלה שמספרה 5251. עד כמה שידוע לי, אדוני השר, היית בין מובילי ומנסחי החלטה זו והיא אומרת: "לעם היהודי יש זכות טבעית, היסטורית וחוקית למולדתו ולבירתה הנצחית ירושלים ולמדינת ישראל כמדינת העם היהודי יש זכות ותביעה לאזורים שמעמדם שנוי במחלוקת בארץ ישראל". אני רוצה לשאול אותך האם אתה עומד מאחורי החלטה זו, ואיך באה החלטת ממשלה זו לביטוי בכל מה שנוגע לקידום תכנון ובנייה ביהודה ושומרון עבור יהודים, תחת סמכותך כשר הביטחון הממונה על רשויות התכנון ביו"ש. עפ"י הנתונים שקיבלתי מלשכתך, אדוני השר, רשויות התכנון במינהל האזרחי עוסקות בקידום תוכניותבנייה לאוכלוסייה הערבית בלבד ועוצרות לחלוטין תכנון לאוכלוסייה היהודית. למה זה קורה, אדוני השר, ואיך זה מסתדר עם החלטת הממשלה שהזכרתי?". תשובתו של השר יעלון, באופן לא מפתיע, הייתה די מתחמקת: "אני עומד מאחורי ההחלטה ההיא, הייתי שותף לה, אפילו הייתי מיוזמיה ואין דבר כזה איסור בנייה ליהודים ביהודה ושומרון. זה שיש עיכובים בתחומים מסויימים מסיבות כאלה ומסיבות אחרות, יכולים להיות עיכובים, אבל אין בשום פנים ואופן איסור בנייה ליהודים ביהודה ושומרון".

אמנם זו רק שאילתא, אחת מיני רבות, אבל היא טומנת בחובה את הכל: אורית סטרוק, במשך שנתיים של פעילות פרלמנטרית עניפה ושנים רבות בעשייה הציבורית לפני כן, היא שליחתו הנאמנה של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון במסדרונות הכנסת. היא יזמה חוקים, מהלכים פוליטיים, מדיניים וביטחוניים, ונעזרה בכוחה הציבורי כדי לחשוף ולמנוע מהלכים שנועדו לפגוע בהתיישבות.

סטרוק הובילה את השיח להחלת ריבונות ביהודה ושומרון, ואירחה עשרות סיורים של חברי כנסת מהשמאל ברחבי האזור. היא יזמה מהלך היסטורי להחלתם של כל חוקי מדינת ישראל גם ביהודה ושומרון, לראשונה מאז מלחמת ששת הימים. לא רק מפעל ההתיישבות זכה ליהנות מפעילותה הפרלמנטרית העניפה – חברת הכנסת סטרוק היא אחת מחברות הכנסת הפעילות ביותר בתחום זכויות האדם. היא קידמה מסלול שיקומי לבני נוער שנעצרו על רקע אידיאולוגי, הגישה הצעת חוק למניעת נטישת מטופלים סיעודיים על ידי מטפליהם, יזמה חוק לאיסור אפליה מחמת גיל, קיצור תהליך להחזר הוצאות לתורמי איברים, הכפלת ענישה לפוגעים בקשישים, הרחבת ההגנה לנשים בטיפולי פוריות, ועוד יוזמות רבות וחשובות בתחום שבמשך שנים היה מנת חלקם של ארגוני שמאל.

גם בתום הביטחון טבעה סטרוק חותם. אחד המהלכים הנועזים והזכורים ביותר מכהונתה של סטרוק, היה בעת חטיפתם של שלושת הנערים בגוש עציון. לאחר החטיפה, נדרשה פעולה שתפנה את הלחץ כלפי חמאס. לאחר כניסת השבת, בשל חשיבות העניין, צלצלה הח"כית מחברון אל ביתו ברעננה של יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, המכהן כחבר בקבינט המדיני-ביטחוני, וביקשה ממנו להציג לקבינט דרישה להחזיר מיד לכלא הישראלי את כל משוחררי עסקת שליט. בנט עשה זאת, ואכן המהלך יצר משוואה אסטרטגית חדשה מול חמאס: חטיפת ישראלים לא משחררת מחבלים, אלא מכניסה אותם לכלא.

עוד טרם מינויה לכנסת, כשריכזה את שדולת ארץ ישראל בכנסת, זכתה אורית סטרוק לכינוי "חברת הכנסת ה-121". זאת תודות למעורבותה הפעילה והיכרותה הנדירה את המסדרונות הפוליטיים, ויכולתה להניע מהלכים חשובים למען עם ישראל, גם ללא התואר "חברת כנסת". מי שזכתה להיות "אלופת החקיקה" בכנסת האחרונה, כבר הודיעה שתמשיך לעשות טוב למען כולנו גם עתה. זו ההזדמנות הקטנה של כולנו לומר לה תודה על הכל, ולברך את חברי הכנסת של המחנה הלאומי שיזכו להמשיך את העשייה שבה התחילה, ולאפשר לה להמשיך ולפעול בעזרתם גם בכנסת ה-20.

עבור לתוכן העמוד