• מדיה לדוגמא

סיבה ותוצאה

7/01/2015
סיבה ותוצאה (הגדל)

בשקט בשקט, ללא הרבה תשומת לב תקשורתית ותחת רעש הבחירות בישראל, הצליחו במשרד החוץ להתחמק שוב מכישלון דיפלומטי. לפני כשבוע וחצי שגרירת ירדן באו"ם הגישה למועצת הביטחוןהצעת החלטה להקמת מדינה פלסטיניתאך בניגוד להצהרותיהם המוקדמות הפלסטינים לא הצליחו לגייס את הרוב הדרוש - תשע מדינות - ועל כן הצעתם נדחתה וישראל לא נזקקהלהטלת וטו אמריקני. מיד לאחר מכן החליטה ההנהגה הפלסטינית לנסות ולהצטרף לקהילה הבינלאומית דרך חתימה על 22 אמנות בינלאומיות, כולל אמנת רומא המאפשרת הצטרפות לבית הדין הבינלאומי בהאג, ושר החוץ הפלשתיני הודיע כי ינסו שוב להגיש את הבקשה להקמת המדינה הפלסטינית והפעם, הבטיחו, כבר יש להם רוב.

זוהי רק טיפה קטנה אחת בים של קרבות דיפלומטיים שמנהלים ערביי יהודה ושומרון נגד ישראל בשנים האחרונות. הבעיה המרכזית היא דווקא לא הרצון שלהם לפגוע בישראל או להקים לעצמם מדינה, אלא העובדה שישראל, לכל אורך הדרך, מתעלמת כמעט לחלוטין מהמהלכים הללו, ולא גובה על כך מחיר דיפלומטי משמעותי ומרתיע.

ראש הממשלה נתניהו מסביר שוב ושוב, בכל פעם שמתבצע כלפי הערבים צעד של ויתור במטרה לחדש את המשא ומתן, כי עצם ניהולם של המגעים מונע מהפלסטינים את הזכות לטעון שישראל היא שאשמה בכישלונם. בכך, לטענתו, ישראל מונעת מהערבים את אהדת ארה"ב ואירופה, שמתרגמות לרוב את אהדתן לאיומים, לחצים ומהלכים בכפייה.

אך האמת קצת שונה. ככל שהזמן עובר הוויתורים רק הולכים וגוברים, והפניות של הפלסטינים לאו"ם, באופן לא מפתיע במיוחד, הולכות וגוברות גם הן. שחרור מחבלים, הקפאות בנייה ביהודה ושומרון, עצירת תכנון ובנייה בירושלים, ועוד.

השבוע, אולי ברוח הבחירות, הודיע ראש הממשלה בתגובה לצעדים האחרונים באו"ם כי יקפיא העברת כספי מיסים לרשות בסך חצי מיליארד שקלים. נשיא המדינה ריבלין מיהר להגיב והודיע שאין טעם בהקפאת הכספים משום שמדובר בכסף שעוזר לרשות לתפקד ברמה האזרחית. ריבלין צודק, אבל לא מהטעם שהוא חושב: הקפאת כספי המסים לא תעזור, משום שממשלת ישראל חלשה וברגע שוושינגטון או מוסקבה יאותתו – המהלך יגולגל לאחור ומה ש'הוקפא' יופשר בחזרה.

במשחק כיפופי הידיים הדיפלומטי, ישראל מתנהגת כאילו רק לה יש מה להפסיד. המדיניות הישראלית שמוכנה לסחור בכל אינטרס בטחוני ומדיני רק בשביל הזכות לנהל מו"מ או למנוע צעדים חד צדדיים משדרת לצד השני ריח חריף של פחד. הערבים חשים בכך. הם שומעים את תגובות השמאל והעיתונאים שמאיימים שוב ושוב שהנה קורסת לה המדינה היהודית, ומנצלים את ההזדמנות.

ממשלת ישראל צריכה לייצר בחכמה, אך במהירות, מאזן הרתעה מדיני. ובמילה אחת: גבולות. צעדים חד צדדיים באו"ם ייענו בבנייה. צעדים חד צדדיים בהאג ייענו בתביעה מיידית על פשעי מלחמה כנגד הרשות הממנת טרור. יהודי נפגע מטרור? שגרת החיים של הערבים תיפגע. כל פרובקציה תיענה.

כי כמו שזה נראה כרגע, הילד הסורר שזקוק לגבולות לא הולך לעבור חינוך מחדש בפנימייה צבאית רחוקה. הוא נשאר פה בתוך הבית שלנו, זולל וסובא, והוא חייב להבין שכך זה לא יימשך.

עבור לתוכן העמוד