• מדיה לדוגמא

להילחם על המאחזים

הגדל

בפרשות בהם אנו עסוקים בשבועות הקרובים אנו לומדים את הדרך בה הלכו אבותינו, סיפורי האבות הם הדרך והמסלול שאנו הבנים צריכים לצעוד בהם. כאשר יעקב אבינו נערך למאבק עם עשיו אחיו הוא נוקט בשלוש דרכים שונות: דורון, תפילה, ומלחמה. שלושה אפיקי פעולה של אפשרויות כדי להיות ערוך ומוכן לכל צרה שלא תבוא.

גם אנו ניצבים בפני מאבק, מאבק יומיומי על ביסוס וחיזוק מפעל ההתיישבות ברחבי יש"ע. במסגרת המאבק הזה ישנם כוחות הרוצים לפגוע במפעל הזה, הרוצים לעקור מקומות ישוב, הרוצים להרוס ישובים ומאחזים. והמאבק הזה הולך ונהיה רלוונטי. חרב גירוש ממוקדת כרגע במאחזים משני כיוונים, הראשון מצד בג"ץ ושני מצד משרד הביטחון השוקד בהוראת ראש הממשלה על תוכנית לפינוי מאחזים.

למאבק הזה אנו ניגשים, כמו יעקב אבינו, בשלושה אופנים:

תפילה – תמיד נצרכת. להצלחת כל פעולותינו בהתיישבות, להצלחת השכונות החדשות והמאחזים ולהתבססותם במסירות נפש רבה.

בדורון – מזה זמן אנו דורשים ממערכת הביטחון לפתור את סוגיית המאחזים בהידברות ובשלום ולא חלילה בפינוי והרס אלימים כפי שנעשה בעבר. הלכנו לדיונים כשמעל הכל מדריך אותנו כלל היסוד – עשייה שבסופו של דבר תביא להגדלת, להעצמת, לביסוס ולחיזוק ההתיישבות ביש"ע.

אבל לצערנו בשבועות האחרונים, עם התקדמות המגעים, מתברר ששר הביטחון או שאינו מסוגל או שאינו רוצה לפתור את הבעיה ולנקוט בצעדים אמיצים לשני הצדדים כדי להביא לפיתרון אמיתי לסוגיה ולהסירה מסדר היום הציבורי אחת ולתמיד, להפסיק לנגח באמצעותה את המתיישבים ולסיים את הניסיונות להשחיר את פניהם של אוהבי ארץ ישראל ולהציגם כפורעי חוק כביכול.

בשבועות האחרונים מנהל שר הביטחון מדיניות חד צדדית, כוחנית ומאיימת כנגד ההתיישבות כולה. הצד שכנגד מנסה להפעיל נגדנו אמצעי לחץ וסחיטה כדי להכניע אותנו במשא-ומתן על הכשרת המאחזים. לשם כך הנהיג שר הביטחון אהוד ברק מדיניות של הקפאת אישורי בנייה באופן מוחלט בכל יהודה ושומרון – גם בגושי ההתיישבות, וגם בפרוייקטים אותם אישרו שרי ביטחון קודמים. בנוסף לכך על פי הוראת שר הביטחון החל המינהל האזרחי בפשיטות נקודתיות  על מבנים בתוך המאחזים ופינויים תוך ניצול אפקט ההפתעה.

בתגובה הודיעה מועצת יש"ע לשר הביטחון כי אין היא רואה טעם בהמשך ההידברות בנושא עד הוא יפעל לתקן את העיוותים שיצר.

ככל הנראה נמצאים אנו בפני השלב השלישי, שלב המלחמה, לאחר שהדרכים האחרות נכשלו.

לצערנו יתכן שבתקופה הקרובה נצטרך לשוב ולהיאבק בעוצמה ובנחישות  -מאבק עיקש וחסר פשרות. כפי שכבר אמרנו בעבר: ידע כל מי שחושב שירים יד במאחזים שימצא מולו ציבור נחוש ועיקש שייאבק מאבק חסר פשרות כדי להגן על מפעל חייו ועל אמונתו. זו זכותנו המוסרית, וזו גם חובתנו הגדולה. אין ספק שמראות עמונה הקשים חקוקים היטב בליבנו, אך לא פחות מכך חקוקים גם בלב ראשי המדינה ובקרב מנהיגי רשויות הצבא והמשטרה. הרוחות המנשבות בצה"ל מלמדות על חוסר רצון מופגן של מפקדיו לטול חלק במשימות פינוי שפוגעות ומסיטות אותו מן המשימה האמיתית: הגנה על תושבי מדינת ישראל, כך עולה גם משיחות עם דרגי משטרה הרוצים לעסוק בחיבור לקהילה, בהגנה על התושבים ובמשימות שיטור ובמקום זאת נשלחים שוב ושוב להתעמת לגרש ולפנות. ולמרות זאת לא מן הנמנע שנמצא עצמנו מתמודדים עם נסיונות גירוש נוספים.

בכל יישוב ומאחז יש להתחיל ולהיערך למאבק נחוש וממושך להגנה על המאחזים, ראשית במניעת מחטפים של פנויים,  כל ניסיון פינוי ולו של קרוואן אחד חייב להיתקל בהתנגדות מסיבית ונחושה מצידנו. שנית יש לרענן את מערך רשתות הקשר היישוביות והאזוריות להבאת המונים לכל מקום המיועד חלילה לפינוי. יתכן שרק כאשר כל פינוי, ולו הקטן ביותר,  יצריך הערכות מיוחדת של מאות שוטרים וייגבה מחיר כבד מהחפצים ברעתנו תהיה פתיחות ורצון אמיתיים לשוב אל דרך ההיגיון ולפתור בצורה ראויה את סוגיית המאחזים.

 

עבור לתוכן העמוד