• מדיה לדוגמא

כל יום הוא יום העצמאות

30/04/2014
כל יום הוא יום העצמאות (הגדל)

מורשת העם היהודי טבועה בפעילות היומיומית שלנו, בשפה שלנו, בסמלים שלנו. הזכות ההיסטורית של אבותינו על ארץ ישראל מוזכרת בתפילה היהודית כמה פעמים בכל יום. אבל דווקא כאן, דווקא בדור הזה בעודנו יושבים לבטח תחת דגלנו על אדמתנו, אנו שוכחים לפעמים את עצמאותנו. יום אחד בשנה מאפס אותנו בחזרה, מזכיר לנו את העקרונות שלפיהם אנחנו חיים במדינה המתחדשת שלנו כבר 66 שנה. אך האתגר הגדול הוא עצמאות שאינה מתחילה ונגמרת ביום אחד בחודש אייר, אלא עצמאות יום יומית שמעמידה בסדרי העדיפויות את טובת המדינה ואזרחיה, על פני שיקולים של חולשה מדינית. השבוע בישעמדה – על עצמאות מסביב לשעון.

יום העצמאות הוא יום של חג וגאווה ישראלית, וככזה הוא מביא עמו פחות מעשים ויותר התבטאויות. נאומי המנהיגים שלנו ביום העצמאות הם תמיד חיוביים, חוצבי להבות ופטריוטיים. כמו שצריך. מילים כמו גאווה, חירות, תעוזה, חזון, שגשוג, ערבות, מבחנים, הישגים, חוסן, אתגר, אופק, אחדות, וכמובן תקווה – הן אבני היסוד לנאום יום עצמאות מוצלח.

אך מה עם יתר ימות השנה? האם החלטותיהם של מנהיגינו בסתם יום של חול מבטאות נאמנה את אותן תחושות ציוניות עילאיות שמעטרות את נאומיהם? כי יום העצמאות הוא אמנם יום אחד בשנה, אבל המסר של יום העצמאות אינו תלוי תאריך או חגיגה. הוא חייב להיות נוכח בכל שעה ושעה. בכל מפגש עם מנהיגים מהעולם, בכל ישיבת קבינט וגיבוש תכנית מדינית, בכל התלבטות על סדרי עדיפויות תקציביים ובכל אסטרטגיה פוליטית ומדינית ארוכת וקצרת טווח.

הנה השבוע, רק כמה ימים לפני יום העצמאות ונאומיו, ביטל ראש הממשלה נתניהו ישיבת עבודה שאמורה הייתה לעסוק במכרזי בנייה ביהודה ושומרון. מכרזי בנייה שאמורים להקל ולו במעט על החנק העצום שבו נתון שוק הדיור בישראל בכלל וביו"ש בפרט. מכרזי בנייה שאמורים לאפשר לחיים נורמליים להתקיים באזור שבו מתגוררים מאות אלפי ישראלים, באזור שקצב הגידול הטבעי בו הוא גבוה משמעותית מהממוצע, באזור שסובל גם כך מאבנים, ירי ובקבוקי תבערה בכבישים על בסיס יום יומי. מכרזי הבנייה הללו אמורים לקדם גם את הקמתם של מבני ציבור כמו מעונות, גנים ובתי ספר ולשחרר חסמים מיותרים בני עשרות שנים.

ומדוע בוטלה הישיבה? על פי הדיווחים בכלי התקשורת, מפי גורמים מדיניים, "כעת זה לא הזמן המתאים לקדם בנייה בהתיישבות". כעת זה לא הזמן? ארה"ב, אחרי מסע לחצים גדול ומיותר, מגלה סימני ייאוש ממשיים מהתנהלותם השקרנית של מנהיגי הפלסטינים, מהחבירה שלהם עם הנהגת הטרור של חמאס ומגסיסתו של רעיון שתי המדינות, ופוקחת עיניה אל המציאות המורכבת במזרח התיכון, וכעת זהו לא הזמן?

היכן היא עצמאותה של ישראל, אם לא בהחלטה המתבקשת לנצל את שעת הכושר ולהעדיף סוף כל סוף את טובת המדינה על פני החשש מתגובת העולם? מתי אם לא עכשיו זהו הזמן המתאים לפעול לתיקון נזקיה החמורים של הקפאת הבנייה המתמשכת ביהודה ושומרון, שהולידה סבל גדול ולא הצמיחה דבר?

שריר העצמאות שלנו תפוס. הגיע הזמן למתוח אותו, לחזק אותו ולהחזיר אותו לשימוש יום יומי. לא עוד הקפאות, לא עוד שחרור מחבלים רוצחים, לא עוד ויתורים. הגיע הזמן לעמוד על שלנו, על זכותנו לבנות בארץ ישראל, ולצאת מחגיגות העצמאות תשע"ד עם בשורה חדשה של עצמאות ישראלית אמתית.

עבור לתוכן העמוד