• מדיה לדוגמא

ילד טוב יו"ש

ילד טוב יו"ש (הגדל)

מי הם בני ההתנחלויות? דור העתיד של מפעל ההתיישבות הגדול והחשוב בישראל עולה לעתים לכותרות בכל מיני הקשרים וכינויים, אך כרגיל רובם חוטאים לאמת. מדובר בעשרות אלפי ילדים וילדות, נערים ונערות ממשפחות ישראליות שורשיות, דור שני ושלישי לבוני ומחדשי ההתיישבות היהודית בדרך האבות. את רוב שעותיהם הם מבלים בלימודים קשים, בהתנדבות ובעשייה חברתית עניפה, הרבה מעל הממוצע הארצי. בישעמדה השבת - נתונים, מספרים ועובדות מעניינות על מערכת החינוך בהתיישבות ועל החבר'ה הצעירים שבהרי וערי שומרון, יהודה ובנימין.

 

ביהודה ושומרון מתגוררים כ-350 אלף ישראלים. למעלה מ-180 אלף מתוכם הם ילדים ובני נוער עד גיל 19, מחציתם בנים ומחציתם בנות. ילדים אלה מתחנכים בכ-1,300 מוסדות חינוך ממלכתיים, ממלכתיים דתיים ופרטיים – גנים, בתי ספר, תלמודי תורה, תיכונים, ישיבות ואולפנות הפזורים על פני עשרות יישובים, מועצות וערים.

 

בחלק מכלי התקשורת אוהבים מפעם לפעם לתייג את בני ההתנחלויות בצבע מסוים, כחלק ממגמה מבדלת ומפלגת. בבחינת היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, על לא עוול בכפו. אך לא רק התלמידים זוכים ליחס הזה – גם מוסדות החינוך בעצמם מותקפים לא אחת, על בסיס הטענה שלפיה ההשקעה הציבורית בתחום החינוך ביו"ש עולה על זו שבאזורים אחרים בישראל. האמת, כמובן, הפוכה: ההשקעה ביו"ש קטנה באופן משמעותי, אך התקציב גדול יחסית כיוון שהוא כולל גם את סבסוד הנסיעה בתחבורה ציבורית – סבסוד שנובע מרצון הצבא להקטין מטעמי ביטחון את השימוש ברכבים פרטיים בכבישי יו"ש. אך בעוד תקציב החינוך ביו"ש נמוך יחסית, מוסדות החינוך באזור זוכים לתפוסה מלאה לחלוטין, וזאת בניגוד לתפוסה חלקית מאוד במקומות אחרים בארץ.

 

מערכת החינוך ביהודה ושומרון מצליחה להניב גם הכרה ארצית בפועלה. רק בשנה שעברה זכתה המועצה האזורית שומרון בפרס החינוך הארצי, ובמהלך השנים האחרונות זכו בתי ספר רבים ברחבי האזור בפרסי חינוך מחוזיים וארציים מטעם משרד החינוך, על השתלבות בקהילה, קליטת עלייה, מצוינות ערכית והובלת תכניות לימוד חדשניות. כבר ציינו במדור זה לא אחת את העובדה שביהודה ושומרון נמדד שיעור גבוה במיוחד של מבוגרים הבוחרים במקצוע ההוראה – 23.4% לעומת ממוצע ארצי של 12.6%. החינוך חשוב למתנחלים.

 

לא רק בחינוך הפורמאלי מצטיינים ילדי ונערי ההתיישבות ביהודה ושומרון. המועצות האזוריות והיישובים תומכים ביוזמות רבות שנועדו לטפח את שכבת הגיל הזו ולגדל דורות של אזרחים נאמנים ותורמים. מבין פרויקטים אלו ניתן למנות קורס הכנה לצה"ל המתקיים באריאל מדי שנה, מפעלי התנדבות שמקיימת עיריית מעלה אדומים, תכנית 'מובחרי השומרון' המעניקה כלים להתמודדות עם גיל ההתבגרות ותכנית מלגות מיוחדת שנועדה לעודד הפקת סרטים ויצירות אמנות ביישובי הר חברון. במקביל פועלים בכל רחבי האזור פרויקטים חברתיים כמו 'לב בנימין' שנועד לסייע לילדים בעלי מוגבלויות, 'קייטנת אילן' לילדים הסובלים משיתוק מוחי ופיגור או 'נופשון שומרון' שמחבר בין תלמידי ישיבת קרני שומרון לילדים מוגבלים ומאפשר להורי הילדים לנוח מהטיפול היומיומי הקשה.

 

גם בבתיהם זוכים צעירי יהודה ושומרון לחינוך נכון לערכים. עפ"י הסקר החברתי האחרון (2011) שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא פחות מ-97.5% מתושבי יהודה ושומרון הצהירו כי הם מרוצים מהתנהלות התא המשפחתי שלהם ומהקשרים שבין בני המשפחה – האחוז הגבוה ביותר מבין אזורי הארץ. נתון זה מתיישב עם העובדה שאחוזי הגירושין ביו"ש נמוכים במיוחד (3.8%) לעומת הממוצע הארצי (7.6%).

 

הנוער ביהודה ושומרון גדל לערכים, גדל לאהבת העם והארץ ומכבד את מורשתו ואת המסורת התנ"כית שבסביבתה הוא חי. כולם כבר יודעים, למשל, שנתוני הגיוס ליחידות קרביות בקרב הנוער ביו"ש הם הגבוהים ביותר בארץ (61% לעומת 36% בגוש דן, למשל).

 

וככל שהאהבה גוברת, כן גובר התסכול. כי אם הנוער של שנות ה-70 שאהב את הארץ מאוד, עסק בהקמת יישובים חדשים, עם מסלולי הגשמה ברורים - כיום, כשמוטלות כל כך הרבה מגבלות על ההתיישבות היהודית באזורים ששוחררו במלחמת ששת הימים, כשממשלות מתעקשות שלא לחתום על מסמכי אישור ליישובים קיימים מחשש לתגובות נזעמות באירופה, התסכול גדל והולך. גם הצעירים של שנת 2013 רוצים לעסוק בבניין הארץ, רוצים לטעום מטעמה של הרחבת ההתיישבות בארץ ישראל.

 

אנשי החינוך יודעים זאת היטב ומנתבים, כאמור, את אותה אש יוקדת לעשייה חברתית, לבנייה ערכית. אך זה לא פוטר אותנו, המבוגרים, לפעול להגשמת חלומם של בני הנוער שלנו, ולדאוג לכך שממשלות ישראל הבאות ידעו להניף מחדש את דגל הבנייה ולאפשר לכוחות העצומים של הדורות הבאים לצאת אל הפועל גם בבנייתם של יישובים חדשים בארץ ישראל.

עבור לתוכן העמוד