• מדיה לדוגמא

צדק לבית עזרא

צדק לבית עזרא (הגדל)

ביום שני הקרוב אמורה מדינת ישראל למסור לבג"ץ את עמדתה בנוגע לבית עזרא בחברון – הבית בו התגורר יעקב עזרא גם לאחר הפרעות הנוראות בתרפ"ט ותרצ"ו. ערכאה שיפוטית בכירה כבר קבעה כי המבנה צריך להימסר חזרה לידי היישוב היהודי בחברון, וכך ממליצים גם חברי הדרג המדיני והצבאי וכן דו"ח השופט לוי. בישעמדה השבוע – קצת היסטוריה וגם מכתבו של יו"ר מועצת יש"ע דני דיין אל ראש הממשלה נתניהו, המזכיר את מחויבותה של הממשלה לפיתוח היישוב היהודי בחברון ומדגיש: "פרשת בית עזרא היא מקרה מבחן לביצוע מדיניות הממשלה הלכה למעשה".

 

יעקב עזרא

יעקב בן שלום עזרא היה דור שמיני בחברון. טעמן של הגבינות שהכין במחלבה הקטנה שלו יצא למרחוק, וכך הצליח לפרנס את משפחתו, בת 13 הילדים. במאורעות תרפ"ט נעקרה הקהילה היהודית מחברון, אך לאחר זמן חזרו חלק מהמשפחות לחברון ובהן גם משפחתו של יעקב. 7 שנים אח"כ, במאורעות תרצ"ו שוב פונו יהודי חברון, אך הפעם סירב עזרא להתפנות, ונותר לבדו בעיר. מדי לילה היה מסתגר בחדר המרפאה מאחורי מנעול ובריח, ובשבתות היה שב אל משפחתו בירושלים.

עם השנים, התקרב עזרא אל קהילת ערביי חברון עד שהיה מהלך חופשי ברחובותיה. הוא לא שעה לקריאות חבריו לעזוב את העיר "עד יעבור זעם". התחזקות הנרטיב הלאומי מצד הערבים לא הפחיד אותו. להיפך, עזרא לקח חלק בהלווייתו של ערבי מחברון שנהרג בפעולת האצ"ל במלון המלך דוד וגם ערך ביקור תנחומים אצל המשפחה.

בשנת 1947, ערב פרוץ מלחמת הקוממיות, נאלץ יעקב לעזוב את עירו, חברון. מדינת ישראל קמה, אך עיר האבות נותרה מעבר ל"קו הירוק". לאחר מלחמת ששת הימים עוד זכה לשמוע שחברון שוחררה, אך כבר היה על ערש דווי. הוא נאסף אל עמיו בערב שבועות תשכ"ז, כשדגל ישראל כבר מתנוסס מעל חברון עירו.

בית עזרא

ערביי חברון יודעים שבית עזרא היה בבעלותו של יעקב עזרא לאורך כל אותן שנים. גם המדינה, שהשכירה את הבית לאחר שחרור חברון לסוחרים ערבים, ידעה את האמת. במהלך האינתיפאדה השנייה נסגרו כל החנויות. מאז מאכלסות את המבנה משפחות יהודיות, לשמחת בנו של יעקב, יוסף עזרא, המחזיק בכל המסמכים הרשמיים המאשרים כי הבית נתון בבעלות משפחתו.

במשך שנים ניסו אנשי שמאל קיצוני לסלק את המשפחות היהודיות מבית עזרא, כשהם נתקלים בעמדה משפטית נחרצת: הבית יהודי, הבעלות חוקית, לא יגורשו המשפחות. כל שנותר כעת, כדי לחרוץ סופית את גורלו היהודי של הבית לחיים ולא למוות, הוא שמדינת ישראל ונציגיה, יצהירו ביום שני הקרוב בפני בג"ץ כי הם מאשרים שאכן יש לאפשר למשפחות להמשיך לגור במקום.

בתחילת השבוע שיגר יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, מכתב לראש הממשלה. במכתב קורא דיין לנתניהו לקבל את עמדתה של הערכאה השיפוטית שדנה בעניין בית עזרא (ועדת העררים) וקבעה הלכה למעשה כי על הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש באיו"ש להקצות את המקום ליישוב היהודי בחברון תחת להותירו נטוש.

"מחויבותה של הממשלה בראשותך לפיתוחו של הישוב היהודי בחברון ידועה וברורה", כותב דיין, "ומעוגנת בהחלטה שקיבלה ממשלה קודמת בראשותך: הממשלה תפעל לשמור על כל התנאים הנחוצים לקיומו, ביטחונו וביסוסו של הישוב היהודי בחברון". דיין מוסיף כי "פרשת "בית עזרא" היא מקרה מבחן לביצוע מדיניות הממשלה הלכה למעשה והזדמנות לצקת תוכן של ממש להחלטה דלעיל".

"כל תשובה אחרת לבג"צ", מדגיש יו"ר מועצת יש"ע, "זולת עמידה חד משמעית מאחורי החלטת ועדת- העררים, תהיה בלתי מוצדקת לחלוטין, יהיה בה משום התנכלות לפיתוח היישוב היהודי בחברון והעדפת עמדה כאילו משפטית שהוכתבה בעבר ע"י מאן דהוא שכבר סיים את תפקידו על פני עמדתה המנומקת של ועדת אדמונד לוי".

עבור לתוכן העמוד