• מדיה לדוגמא

בני הגנה

בני הגנה (הגדל)

לרגל כניסתנו לשנה ה-40 לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, נחשפו בשבוע שעבר פרוטוקולים חסויים של דיוני ועדת אגרנט, שחקרה את נסיבות פרוץ המלחמה. ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף, בין היתר, עדויות חדשות של גורמים מדיניים בכירים וכן אלופים בצה"ל ובכירים במערכת הביטחון, החושפות שחור על גבי לבן את מה ששיערו רבים, אך ידעו מעטים: ישראל לא הכינה את עצמה למלחמת יום הכיפורים, חרף אזהרות מפורשות שהועברו אליה. ההערכה המודיעינית המטעה, כי ישנה "סבירות נמוכה למלחמה", גררה שורה של כישלונות: מחסני נשק ריקים, ציוד רופף, טנקים לא כשירים, פקודות שלא בוצעו במלואן ואפילו נטישת שדה הקרב.

על פי אותן עדויות, אחד הגורמים המרכזיים לכישלון זה מקורו בחששם של רבים בדרג המדיני כי היערכות למלחמה תביא להרעת היחסים שבין ישראל לארה"ב: "דמותו המאיימת של קיסינג'ר", נכתב בגיליונו האחרון של העיתון "מקור ראשון", "הביאה את ישראל להפחיד את עצמה עד כדי שהאמינה כי אם צה"ל יבצע את התנועות הצבאיות הזעירות ביותר לעבר החזית, היא תואשם כתוקפנית, מעשה שיגרום לה נזק שתוצאותיו עלולות להיות אסון מדיני". מיותר לציין שהדוד היקר לא היה שם, כמובן, כאשר מדינות ערב ביקשו להשמיד את ישראל.

והלקח?

בשנת 2012 ניצבת ישראל בפני אתגר משמעותי מול האויב באיראן. שאננות ועצימת עיניים, בנוסח תשל"ד, מול העשרת האורניום הבלתי פוסקת בכורים הגרעיניים של אחמדינג'אד, רק יזיקו לישראל ולעולם כולו. וכפי שכתב זאת איש המערך, יגאל אלון, שנה לפני מותו בשנת 1979, אודות לקחי מלחמת יום הכיפורים: "אסור שבטחונה של ישראל יושתת על ערובות בין לאומיות כתחליף לגבולות בטוחים, מחמת חוסר אמינותן, והן משום שהתלות בערובות חיצוניות תשלול מישראל את אחד היסודות האיתנים של עצמאותה ואת הערובה האמיתית לקיומה. אין תחליף, אפוא, לכושר ההגנה העצמית של ישראל. סיוע בין לאומי עשוי לסייע בידיה אך לא לבוא במקומה".

ומכאן ללקח השני: ניתן רק לשער מה היה חס וחלילה מתרחש אילו מלחמת יום הכיפורים הייתה פורצת בגזרה הסורית מהכנרת ולא מרמת הגולן, בגזרה המצרית מציר פילדלפי ולא מתעלת סואץ ובגזרה הירדנית מקלקיליה ולא מעבר הירדן. הלא הכישלון המודיעיני והיעדר העומק האסטרטגי היו מביאים יחדיו להשמדתה של ישראל. רק העובדה ששטחים גדולים ששוחררו במלחמת ששת הימים חצצו בין מרכזי אוכלוסיית ישראל לבין גבולותיה, העמידה חומת מגן בצורה למדינתנו. וכך כותב אלון באותו מאמר, שפרסם בעיתון מעריב: "לקחי מלחמת יום הכיפורים מחייבים את חיזוקה, ביצורה ואירגונה של ההתיישבות במתכונת שתהא הולמת את אמצעי הלחימה האופנסיביים המצויים בידי צבאות ערב. גם בגבולות המוחזקים על ידינו היום, שהינם משופרים לאין ערוך מקווי שביתת הנשק של 1949 (הקו הירוק), לוקה הארץ בהיעדר עומק אסטרטגי טבעי. קל וחומר כאשר ידובר בפשרה טריטוריאלית אשר תצמצם את העומק הגיאוגרפי הקיים היום. בעזרת הגנה מרחבית מוצקה הנשענת על ישובים ומוצבים אנו מעניקים לארץ עומק אסטרטגי מלאכותי כתחליף לעומק האסטרטגי הטבעי. לאמיתו של דבר לא הישובים הם לצנינים בעיני ממשלות ערב, אלא תביעתנו לגבולות בני הגנה. לגבולות בני הגנה אין תחליף. התיישבות שורשית ואיתנה עשויה לסייע בגיבושם הפיזי והמדיני".

לסיכום: הגנה עצמאית בלתי תלויה ושמירה התיישבותית על גבולותינו – תנאי הכרחי לניצחון גם בהמשך הדרך.

עבור לתוכן העמוד