• מדיה לדוגמא

בחזרה לעתיד

בחזרה לעתיד (הגדל)

דו"ח ועדת לוי שהתפרסם השבוע, הביא עמו משב רוח נעים של מקצועיות וצדק היסטורי. פרקו הראשון של המסמך מנער את האבק מעל הנחת היסוד השוללת את קיומו של "כיבוש" בשטחי יהודה ושומרון - אשר הייתה נר לרגליהן של ממשלות ישראל במשך שנים. מספיקה הצצה חטופה אל עיתוני ישראל באותה תקופה כדי להבין עד כמה מושרשת הייתה תחושת הזכות ההיסטורית ליישב את האזור בכמה שיותר ישראלים. בישעמדה השבוע – על הנזקים הרבים שגרמו שונאי ההתיישבות באמצעות הנחות היסוד המשפטיות השגויות שהצליחו להחדיר לצמתי קבלת ההחלטות, ועל התיקון הגדול שעשוי הדו"ח החדש להביא עמו לעתיד מדינת ישראל.

 

באביב 1973 התכנסו להם שלושת חברי הועדה הממשלתית לבחינת סוגיית ההתיישבות ביהודה ושומרון. השלושה התבקשו להמליץ לשרי הממשלה האם וכיצד לפעול אל מול הביקוש הגובר מצד אזרחי ישראל לבוא ולהתיישב באופן עצמאי בחבלי המולדת ששוחררו זה מכבר במלחמת ששת הימים – ביהודה, שומרון, עזה, מזרח ירושלים ורמת הגולן.

 

חברי הועדה - שר הביטחון משה דיין, שר המשפטים יעקב שמשון שפירא והשר בלי תיק ישראל גלילי – דנו בעניין בכובד ראש ובסופו של דבר המליצו לממשלה להחליט על מתן היתר לכל ישראלי באשר הוא לרכוש רכישה פרטית של קרקעות בשטחי יהודה ושומרון, נוסף על פעולות ההתיישבות הממוסדות שהיו אז בחיתוליהן. "כשנשאלו מקורבי שר הביטחון מדוע הוא מצדד בהתרת העסקות", נכתב אז בעיתון מעריב, "השיבו: "מדוע לא? מדוע למנוע מיהודים לרכוש אדמות בגדה בשעה שמותר להם לקנות נכסים בבהאמה ובמקומות אחרים?".

 

כל כך ברור היה לועדת השלושה באביב 1973 כי זכות היסטורית מוקנית ליהודים להתיישב ביהודה ושומרון, בכל מקום אשר ימצאו לנכון, כמובן – תוך שמירה על חוקי המדינה.

 

מאז חלפו עברו להן שנים רבות, ונדמה שככל שמפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון רק הלך ושגשג, כן התפשטה לה תחושת רפיון בעמדותיה המוצקות של ממשלת ישראל בעד אותו שגשוג. מה שנדמה היה בתחילה כמפעל ממשלתי להקמת התנחלויות ברחבי האזור, הפך בהדרגה למפעל של המתנחלים, תוך ניהול משא ומתן עיקש עם הממשלה, במטרה לקבע את האחיזה בכל נקודה ונקודה.

 

שיא אותו רפיון הוא ללא ספק הרגע בו הכריז ראש הממשלה לשעבר שרון, בשנת 2005, על מינויה של עורכת הדין טליה ששון לבודקת מטעמו לסוגיית חוקיות מעמדם של היישובים הצעירים ביהודה ושומרון. ששון, שונאת ההתיישבות, שכעבור שנים מעטות אף ניסתה להיבחר לכנסת ברשימת מפלגת מרצ, חיברה דו"ח רצוף עיוותים ושקרים שפגע פגיעה אנושה בפיתוח מפעל ההתיישבות ביו"ש בשנים האחרונות. דו"ח ששון, בשירות השמאל הקיצוני, הצליח לקעקע את התובנות הבסיסיות בהן אחז כמעט כל ישראלי במשך תקופה רבת שנים.

 

אך לא עוד. דו"ח ועדת לוי שפורסם השבוע, מהווה בשורה חשובה לעתיד המדינה. עבודתה הרצינית של הועדה, בה חברים שופט עליון בדימוס, שופטת מחוזית בדימוס ויועץ משפטי בכיר – הניבה מסמך הנושא בגאון את ההצהרה עליה מושתת כל מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון: "מנקודת מבטו של המשפט הבינלאומי, הקמתם של ישובים יהודיים באזור יהודה ושומרון אינה לוקה באי חוקיות ואין דיני ה"כיבוש" חלים בנסיבות ההיסטוריות והמשפטיות המיוחדת במינן של הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון במשך עשרות שנים".

 

"אם יש משהו משותף לדו"ח טליה ששון ולדו"ח השופט לוי", אמר השבוע הפרשן אמנון אברמוביץ' בערוץ 2, "הוא שהשני לא עתיד להיות מיושם, בדיוק כמו הראשון". אז אמנם זה אותו אברמוביץ' שכתב אך לפני 25 שנה כי "קהלם המצומק של המתנחלים הולך ונבלע ברוב הערבי התופח והם נואשו מהחלום ליישב את הגדה במאות אלפי יהודים"... אך לנו אסור להיות שאננים.

 

על ממשלת ישראל לא להסתפק בקבלת הדו"ח לידיה. מחובתה ללמוד את מסקנותיו החשובות וליישמן בהקדם בצורה מסודרת ואחראית, מתוך נחישות להצלחת מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון בפרט ובארץ ישראל בכלל.

עבור לתוכן העמוד