• מדיה לדוגמא

בצדק ובזכות

הגדל

סיפור עלייתה של מגרון אל הקרקע אינו שונה באופן ממשי מסיפוריהן של יתר נקודות ההתיישבות ביהודה ושומרון. גם כאן מדובר בהוראת הדרג המדיני ובעידודו, גם כאן אלה עבודות של משרד השיכון שפיתחו את המקום וגם כאן מדובר בגבעה אסטרטגית המסייעת בעצם קיומה לאבטחת האזור הקרוב והרחוק. כמו מסירותם המיוחדת של ראשוני הנאחזים בקרקע השומרון לאחר ניצחון מלחמת ששת הימים, כך נחישותם של אלה המתיישבים היום במאחזים. במסגרת המאבק המתנהל כבר שנים על עתידה של מגרון, החליטה השבוע המדינה לדחות את הריסתם של שלושה מבתי היישוב. אך אין להיתפס לשאננות - הדרך עוד ארוכה.

ליישוב מגרון חשיבות אסטרטגית ביטחונית והתיישבותית. גם ממשלות ישראל בעבר הבינו זאת. אריאל שרון הגדיר את מגרון כ'מאחז אסטרטגי' שלא יפונה בשום מקרה. הקמת מגרון, כמו יתר יישובי יהודה ושומרון, קודמה במלים ובמעשים על ידי ממשלת ישראל; התשתיות החיוניות לקיומה 'נשתלו' ע"י משרד השיכון ומשרד הביטחון אף הודיע בעבר ביוזמתו על כוונתו לייסד במקום התיישבות יהודית מסיבות אסטרטגיות. גם לאחר הקמת מגרון התבטאו בכירי הצבא ואמרו שאם יפונה מגרון, יוקם במקומה מאחז צבאי. אם כן, לא רק שמדובר בעוד יישוב שהקמתו היא חלק משיבת עם ישראל לארץ אבותיו, אלא שמדובר במקום בעל חשיבות רחבת היקף גם בעיני מדינת ישראל, מנהיגיה ומצביאיה.

היישוב מגרון, כידוע, עומד מאז הקמתו לפני תשע שנים, במערכה קשה על עתידו. ארגוני שמאל קיצוני וערבים המגויסים על ידם, טוענים טענות אודות חוקיותו והלגיטימיות המשפטית שלו.

השבוע, לאחר מאבק ממושך מצד כל הגורמים המעורבים, בכל הדרגים, הכריעה המדינה כי תדחה לעת עתה את יישום הודעתה להרוס שלושה מבנים שהוקמו ביישוב מגרון, לטענתה שלא כדין.

החלטת המדינה על דחיית ההרס מנעה, לפחות עתה, מהלך מיותר ומזיק שעלול היה לעורר ריב אחים, בעיקר נוכח מספר פתרונות שנידונו בין המתיישבים לבין הדרג המדיני הבכיר ביותר בנושא הבתים המדוברים.

ומה הלאה? תושבי מגרון מבקשים עתה את הזכות הבסיסית לטעון את טענותיהם המשפטיות באשר לזכויות על  הקרקע, בפני בית המשפט. יש לזכור כי מאז החל הדיון בבג"ץ, הוקפא ההליך המשפטי המתנהל בבית משפט השלום, במסגרתו מבקשים התושבים והמועצה האזורית להציג טענות רכישה שייתכן ועשויות להביא אל סיומה את הפרשה כולה.

זאת ועוד – המדינה, שנתבעה בעבר על ידי ערבים הטוענים שיש להם זיקה לשטח, טענה בעצמה בתשובתה כי לערבים אין כל הוכחת אחיזה במקום ושערכאה נמוכה יותר, בה נבדקים מסמכים וראיות, היא המקום הראוי לדיון המשפטי המורכב. ובכן, אל לה למדינה לעשות איפה ואיפה וכעת כשהנתבעים הם התושבים, מדוע תטען שאין צורך לדון בזכויות על הקרקע?

במגרון, יישוב מטופח וירוק, מתגוררות היום כ-50 משפחות מסורות, מגוונות ותורמות למדינה. כולם יראי שמים, כולם אוהבי אדם ואדמה. כמו בפעמים הקודמות בהם הוזכר נושא מגרון באכסניה זו, גם הפעם ראוי ביותר להעלות על נס את פועלם של מי שנמצאים בימים אלו בעין הסערה, תושבי היישוב. המאבק האמיתי של תושבי מגרון כמו שאר תושבי יש"ע הוא המאבק הסיזיפי היומיומי, האפור, לחיות בלב הארץ, להמשיך לבנות ולהתפתח, לבנות קהילה חמה ותומכת, ליישב את ארץ ישראל – מול הרוחות הרעות הנושבות מכיוון הערבים והשמאל. זהו המאבק האמיתי ועל כך מגיעה להם ברכת 'יישר כוח' גדולה.

עוד ארוכה הדרך ומאבק ארוך ועיקש צפוי לנו. אסור לנוח כעת על זרי הדפנה. מגרון למודת מאבקים כבר שנים רבות ואנו מקווים שבעז"ה בסופו של דבר יצלח המהלך, לטובת מגרון ולטובת עם ישראל.

 

עבור לתוכן העמוד