• מדיה לדוגמא

שמים סוף לטרור הכלכלי

הגדל

בשנים האחרונות, הפך החרם לאחד הכלים המרכזיים במלחמה נגד זכות קיומה של מדינת ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בניסיונות החוזרים ונשנים להטיל חרם על מוסדותיה האקדמיים של ישראל, על מוצרים המיוצרים בשטחה ועל אנשי רוח ותרבות דוברי עברית. תופעה זו מהווה איום אסטרטגי על ישראל.

"חוק החרם" שיזם יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, ואושר השבוע סופית במליאת הכנסת, מציב לראשונה חומת מגן חוקית ודמוקרטית מול המחרבים והמהרסים היוצאים מקרבנו, בעידוד ממשלות זרות וגופי שמאל קיצוני מחו"ל. אך השלב הזה היה קל באופן יחסי, שכן הכנסת נבחרת בידי העם ורוב העם במחנה הלאומי והציוני. מה יהיה כאשר יגיע החוק אל בג"ץ?

 

זה הוא, פחות או יותר, נוסח החוק החדש: מי שקורא בפומבי להטיל חרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על אדם או גורם כלשהו רק בשל זיקתו למדינת ישראל, למוסד שלה או לאזור שבשליטתה – ולקריאה שלו יש כוח אמיתי לפגוע באותו אדם או גורם – בית משפט יוכל לחייב את הפוגע לפצות את הנפגע.

בניגוד לטענות שמשמיעים גורמי שמאל בימים האחרונים, החוק בהחלט לא ישפיע על זכותם של אזרחי ישראל להתנגד או להחרים מוצרים ושירותים מסיבות צרכניות או דתיות. כך למשל, החרם הצרכני נגד גבינת הקוטג' הינו וישאר אמצעי חוקי ולגיטימי למחאה אזרחית. האיסור בהצעת החוק נוגע רק לחרם המבוסס על קשר גיאוגרפי לישראל.

טענה נוספת שמשוללת כל יסוד היא שחוק החרם פוגע בזכויות הפרט – לא נכון! החוק אוסר אך ורק על קריאות פומביות לחרם גורף, ולא מעוניין לבדוק את מנהגי הצריכה או רחשי הלב של אזרחי ישראל או כל קבוצה אחרת. כל אדם יוכל לקנות – או לא לקנות – כל מוצר שהוא חפץ בו באין מפריע. רק קריאה פומבית ואנטי-ישראלית לחרם בשל אי הסכמה פוליטית, תיענה כראוי על פי החוק ובהתאם לקביעת השופט בכל מקרה ומקרה.

חוק החרם (ששמו הרשמי והנכון הוא – החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם) מגדיר הטלת חרם כנגד ישראל כעוולה אזרחית. כלומר, גוף שייפגע מהחרם יוכל לתבוע פיצויים בבית המשפט. החוק אף מטיל פיצויי עונשין על המחרים, כך שבית המשפט יוכל לדרוש פיצויים שאינם תלויים בשיעור הנזק, אלא כעונש על עצם הקריאה לחרם. כמו כן יוכל בית המשפט לפסוק תשלום פיצויים לא מוגבלים בגובה הנזק לאחר שהמוחרם יוכיח זאת.

סעיף נוסף וחשוב לא פחות בחוק יאפשר לשר האוצר, בשיתוף עם שר המשפטים ושרים אחרים, לאסור על אותם גופים הקוראים לחרם או משתתפים בו לגשת למכרזים ממשלתיים. מגופים אלו יישללו הטבות ממשלתיות רבות אחרות, כגון זכאות לקבלת כספים ממפעל הפיס, תמיכות כספיות מהמדינה, ערבויות מטעם המדינה, הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון והטבות ממס הכנסה.

אמנם מדובר בסנקציות קשות כנגד הגוף המחרים, אך קשה לראות כיצד מדינה דמוקרטית תוכל להשלים עם מצב בו אדם או ארגון קוראים להחרמת ישראל או חלקים ממנה באופן גורף ומפלה, ובאותה עת נהנים מהטבות של הקופה הציבורית הישראלית. אפילו החוק האמריקני אינו מאפשר להחרים את ישראל ותוצרתה!

השבוע, בזכות 47 חברי כנסת ציוניים, לאומיים ונאמנים, החליטה ישראל לקחת את עצמה בידיים ולהגן על עצמה. בחודשים הקרובים, יש להניח, ינסו ארגוני השמאל הקיצוני להפעיל את בית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, נגד החוק. ההיסטוריה מלמדת כי לא פשוטה דרכם של חוקים לאומיים וציוניים המונחים על שולחנם של שופטי הערכאה העליונה בישראל ולכן הדרך היחידה שבה נוכל לשמור על החוק ששומר עלינו, היא שנכיר את פרטיו, נבין את נחיצותו ונחזק את הרשות המחוקקת שלנו במלחמתה המתקרבת על זכותה של ישראל להגנה עצמית מפני הטרור הכלכלי.

עבור לתוכן העמוד