• מדיה לדוגמא

קורבנות ההסתה

הגדל

עין לא נותרה יבשה השבוע, אל מול הרצח המזעזע והמתועב של חמשת בני משפחת פוגל באיתמר. תמונותיהם של הרב אודי, רותי והילדים יואב, אלעד והדס הקטנה אינן מרפות, וכך גם השאלה הפשוטה - איזה בן אנוש מסוגל לשחוט כך הורים על ילדיהם?

מי שהתפתה לחשוב שהפלסטינים חדלו מרצחנותם, נוכח בליל שבת שאין הם בוחלים בשום קורבן יהודי, צעיר בימים ככל שיהיה. לרצחנות זו אחראים ראשי הרשות הפלסטינית, המסיתים ללא הרף נגד מדינת ישראל בכלל ונגד תושבי יהודה ושומרון בפרט. למרבה הצער, רוח רעה נושבת באחרונה גם מצד הנהגת המדינה שלנו, בין אם בגזירות על ההתיישבות ובין אם בהתבטאויות מסיתות כנגדה. כעת, יותר מתמיד, על הממשלה לשנות ב-180 מעלות את יחסה להתיישבות.

חמשת בני משפחת פוגל הי"ד נכנסו השבוע אל רשימת הקורבנות של מערכת ההסתה הפרועה והרצחנית שמנהלים אויבינו בכלי התקשורת שלהם, ממש כאן, 10 דקות מירושלים הבירה. כעת מחפשת ממשלת ישראל את התגובה הציונית הראויה.

במוצאי השבת האחרונה, יממה לאחר הרצח, התכנס בלשכת ראש הממשלה בתל אביב צוות שרים בראשות בנימין נתניהו ואהוד ברק והחליט לאשר עבודות בנייה, כתגובה לרצח. בהודעת הלשכה נטען כי מדובר ב-500 יחידות דיור חדשות. המציאות היא, שלא רק שמדובר בצעד קטן מאוד בהתחשב בעובדה שמדד הבניה ביהודה ושומרון צבר בשנתיים האחרונות מינוס אימתני, אלא שמדובר בצעד שהוא אפילו קטן יותר מזה שהודיעה עליו הלשכה. זו, נזכיר, הפעם הראשונה מאז הוקמה ממשלת נתניהו השנייה, שמאושר שיווק בתים חדשים, וחבל שהיו צריכים להירצח הורים על ילדיהם לשם כך. כל השיטה שמחברת למשוואה אחת את יחידות הדיור עם שפיכת דם יהודי ואת שחיטתה של תינוקת בת שלושה חודשים לאישורי הבניה, זהו דבר בלתי נתפס. ציבור המתיישבים לא ישלם בדם עבור יחידות דיור, שצריכות להיבנות על בסיס קווי היסוד של הממשלה הנבחרת.

אך אם כבר הוחלט לכנס דיון של אותו צוות שרים לענייני התיישבות, איך יכול להיות שהמינימום שזועק לשמים - אישור תוכנית הבנייה של איתמר שמחכה כבר 27 שנים, לא התרחש באותו לילה, באותה ישיבה בלשכת ראש הממשלה? ראש הממשלה בעצמו היה צריך לקחת עט, לדחוף אותו אל ידיו של שר הביטחון ולדרוש ממנו לחתום.

יממה לאחר אותה ישיבת שרים, התכנסה הממשלה לישיבתה השבועית. תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, הציג לשרים את תמונת המצב השחורה בכל הנוגע להסתה נגד ישראל ברשות הפלסטינית. המדד לרבעון האחרון של השנה האזרחית שעברה, מצביע על המשך ההסתה הכוללת האדרת מחבלים, עלילות חמורות נגד ישראל, סטריאוטיפים אנטישמיים בתקשורת הפלסטינית הרשמית והכחשת כל קשר בין העם היהודי לבין מקומותיו הקדושים. ומה הוחלט? "להמשיך ולעקוב באופן מקצועי ושקוף אחר ההסתה, על מנת להניע את הרשות לחדול מההסתה ולקדם תרבות של שלום", כלשון הודעת דוברו של נתניהו. היכן היא המסקנה המדינית המתבקשת? איך לא הודיעו באותו הרגע שנוכח ההסתה הזו, כל הדיבורים על מדינה פלסטינית והעברות שטחים יורדים מהפרק? כמה דם יהודי יצטרך עוד להישפך כדי שהחלטה כזו תתקבל סוף סוף?

עבור לתוכן העמוד