• מדיה לדוגמא

אל תתנו להם רובים

הגדל

בימים האחרונים שבות ועולות קריאות, לסייע לפתח' “המתון" ולעומד בראשו אבו-מאזן. בין שלל ההצעות: הפשרת כספי מיסים של הרשות המצויים בידי ישראל, העברת כלי נשק ותחמושת למשמר הנשיאותי הפלסטיני, שורה של הקלות ומחוות בנושא תנועת פלסטינים ברחבי יהודה ושומרון ובכלל זה גם הסרת מחסומים ומתן תנועה חופשית לפלסטינים באיו"ש, ואפילו הכנסת חטיבת חיילים ירדניים - פלשתינים ליהודה ושומרון ש"יעשו שם סדר".

 פתאום נהפך הפתח' לידידה הגדול של ישראל. רק לפני קצת יותר משבוע שלט הפתח' בעזה, לא מנע שיגור רקטות קסאם לעבר ישובי הנגב המערבי, ישב בממשלת אחדות יחד עם חמאס, ורבים מהעומדים בראשו הינם מחבלים עם דם יהודי על הידיים הפתח' הוא ארגון טרור לכל דבר. גם אם יש לו תדמית של מערכת שלטונית. צה"ל מדי לילה פשט על בתי מחבלים מהתנזים ומגדודי חללי אל אקצה – המהווים זרועות צבאיות של הפתח'.

פתגם ידוע אומר "דבר אחד לומדים מההיסטוריה, שאף אחד לא למד מההיסטוריה" למרות כל מה שעברנו נראה שיש אנשים שלא מצליחים ללמוד מניסיון העבר. חשבנו שישראל למדה מהסכם אוסלו כאשר הממשלה הביאה  מטוניס את רב המרצחים ערפאת אבו מאזן ועוזריהם, הקימה להם צבא ומשמר נשיאותי, ציידה אותם בנשק חדיש, הזרימה להם כספים כדי שיבססו את שלטונם וילחמו בטרור "בלי בג"צ ובלי בצלם", פתחה ערוצי הידברות בינה לבין כוחות הביטחון הישראלים, קיימה יחד אתם סיורים משותפים, ובהסכם אף עמדה ישראל על כך שישראלים יוכלו לנוע בחופשיות בתוך שטח הערים (שטח A)

 

- מהלכים שנראו אז לרבים, וכיום אפילו לרבים יותר תלושים ומנותקים לחלוטין מן המציאות. בקשנו, התחננו, קראנו: “אל תתנו להם רובים“ הם יהרגו בהם אותנו ואת ילדינו. אבל הרובים ניתנו. וגם מחסניות, רימונים, מרגמות ושריוניות  ומה שלא ניתן, השלימו הפלסטינים את החסר באמצעות הברחות.

בהזדמנות הראשונה הרובים הללו הופנו נגדנו. מעל אלף וחמש מאות ישראלים, חיילים ואזרחים, נהרגו על-ידי הרובים שניתנו לעראפת ואבו מאזן כדי שילחמו אז בחמאס. יותר מאלף וחמש מאות משפחות שנהרסו על ידי כלי נשק שמספרם הסידורי מופיע במרשמי מערכת הביטחון בישראל. עוד אלפי פצועים שחלקם לא השתקמו עד היום. כנופיות הטרור של אש"ף, הגלגול הקודם של הפתח', ניסו להשליט טרור בחוצות הערים, בצירים המרכזים, במרכזי הבילוי והקניות.

 

לקח לא מעט זמן אבל בסופו של דבר, לאחר מרחץ דמים שעבר על מדינת ישראל,  התעשתה הממשלה.

 במקום לסמוך על המרצחים שילחמו בטרור – פרדוקס נוראי וקשה לתפיסה – צה"ל תפס פיקוד, נלחם בפתח', בחמאס, בג'יהאד האיסלאמי, נכנס לתוככי הערים הפלסטיניות, עצר וכלא מחבלים בכלא הישראלי (שעד אז "בילו" בכלא הפלסטיני במה שכונה "הדלת המסתובבת" – נכלאים לכמה שעות למראית עין ומשוחררים), הרג ורוצץ את ראשי הטרור, חיסל ופוצץ  מעבדות חבלה וקילוגרמים של דשנים וחומרי נפץ, והחל להחרים את כלי הנשק במעצרים ובפשיטות מדי לילה.

באותו הזמן בחבל עזה, בתהליך מובנה באמצעות דמוקרטיה מחד ומלחמת אזרחים וכנופיות מרצחים מאידך השתלט החמאס על רצועת עזה ועל חלק מההנהגה הפלשתינית, מהלך צפוי וידוע מראש למי שעיניו בראשו. וכתגובה אנחנו חוזרים להצעות העבר, מי ארבעים שנה אחורה – להשיב את הריבונות הירדנית ליו"ש, ומי ארבע-עשרה שנה לאחור – לימי אוסלו  שגרמו למספר גדול כל כך של הרוגים ישראלים. במגמה ל"עזור לבסס את שלטונו של אבו-מאזן ביהודה ושומרון", “לסייע לאנשי הפתח' הבכירים לעבור מעזה לאיו"ש". “לתת להם את הכלים להלחם בחמאס". כותרות סטריליות. למי ניתן את ה"כלים"? את כלי הנשק, את הרובים, את התחמושת ומיליוני דולרים? למוחמד דחלאן ששיגר חוליות טרור שביצעו את הפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום ואחראי לרצח ישראלים נוספים? או שמא "נשחרר את מרוואן ברגותי" כפי שמציעים פרשנים שונים ואישי שמאל למרות שבית המשפט בישראל גזר עליו סדרה של מאסרי עולם בעקבות הוראתו ומעורבותו הישירה ברצח של חמישה ישראלים ובתכנונם של פיגועי תופת נוספים בהם היו עלולים למצוא את מותם עוד עשרות?

אפילו בשיקול קר - בשורה התחתונה, למרות כל הנשק הרב, הכספים האדירים שעמדו לרשות הפתח' ומוסדות שלטונו, למרות אלפי חיילים הסרים למרותו, אבו מאזן וחבריו הובסו וגורשו וכלי הנשק שסיפקו ישראל ארצות הברית ומדינות אירופה נפל כפרי בשל היישר לשלטון החמסטאן המקבל את הוראותיהם של מנהיגי דמשק, איראן ואל-קעידה. מה נותן לנו לחשוב שאם ניתן שוב נשק למרצחי הפתח' הוא לא יגיע לידיהם של איסמעיל הנייה מחמוד א-זהר וחאלד משעל? הניסיון מלמד שהרובים הללו יופעלו נגדנו בסיבוב הבא, אם לא עכשיו, בעימות אחר-כך.

הגיע הזמן להגיד די. לשנות כיוון בצורה אמיתית. לפקוח את העיניים להביט מסביב, ללמוד מההיסטוריה הקרובה של התהליכים במזרח התיכון. די לסמוך על חוליות טרור ועל חברי מרצחים, גם אם הם נראים למישהו "מתונים" יותר מהארכי-טרוריסטים של רצועת עזה. הערבים לא יהיו קבלני הבטחון שלנו גם אם מאד נרצה בכך ונמשיך עם המנטרה האופנתית "אבו מאזן ילחם בטרור". הפיתרון האמיתי הוא  שליטה ביטחונית מלאה בכל מרחבי ארצנו. רק במקום שצה"ל יוצא ובא ללא הפרעה נשמרים השקט, וההגנה על אזרחי מדינת ישראל.

לא לחינם אבו מאזן ואנשים "ברחו" לרמאללה. שם הם יודעים זה לא היה קורה, צה"ל שולט בכל כפר ובכל עיר ולא נותן לטרור להרים את ראשו, בין אם קוראים לו חמאס, תנזים ג'יהאד או גדודי חללי אל אקצא.

נראה שכיום, כאילו יותר ויותר אזרחים פלסטינים ברצועת עזה נזכרים בערגה בימים בהם ישראל שלטה במרחב  ומתגעגעים. היתה פרנסה, לאנשים היה מה לאכול, קרבות רחוב לא היו מחזה נפוץ ולכל הפחות לא השליכו אנשים מהקומה השמונה-עשרה... אז אנא "אל תתנו להם רובים".

 

 

 

 

 

עבור לתוכן העמוד