• מדיה לדוגמא

המדרון החלקלק

הגדל

לאחר בחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, ולאחר כינונה של ממשלתו, אמרנו במועצת יש"ע כי על נתניהו לשאת הצהרת כוונות ולהגיד את האמת הפשוטה, את האמת אותה הוא אמר בפה מלא לאורך כל מסע הבחירות שלו, ושעל בסיסה נבחר בזכות קולות המחנה הלאומי שתמך בו ובמפלגות שהמליצו עליו להקים את הממשלה, נגד חלוקת הארץ, נגד הקמתה של מדינת טרור פלסטינית בהרי השומרון, ובעד פיתוח וחיזוק מפעל ההתיישבות הצודק המוסרי החלוצי והציוני ביהודה ושומרון.

אבל את בואה של הממשלה החדשה בישראל קיבל ממשל חדש אף הוא בבית הלבן, שלא בחל באמצעים, והפעיל מכבש לחצים דורסני על ההנהגה החדשה של מדינת ישראל, לפעול בצורה לא דמוקרטית בניגוד להכרעת הבוחר הישראלי, שממשלת ימין – ולא בפעם הראשונה – תאמץ ותפעל על פי מדיניות השמאל. כאילו לא היו בחירות, כאילו לא התחלפה הממשלה.

היו כאלה שרצו להרוויח זמן, היו כאלה שרצו "להוריד מהגב" את האמריקאים, ולהנמיך את הלהבות ואת הלחצים, וסברו שבאמצעות רטוריקה ונאומים, במהלכים טקטיים כאלה ואחרים, יצליחו לעשות זאת. אך כפי שהזהרנו בעבר, וכפי שההיסטוריה המדינית מלמדת אותנו – לחץ גורר לחץ. ויתורים משדרים חולשה וכניעה, ומזמינים לחץ נוסף – גדול יותר.

וכך במקום לדבר "שמאל" ולפעול בשטח על פי מדיניות הימין, בפועל ממשלת ישראל התבלבלה ולמרות כמה הצהרות ימניות, מילים לחוד ומעשים לחוד, בפועל מדיניות ההקפאה רק הלכה והחמירה, עוד יותר מהממשלה הקודמת שבראשה עמד אהוד אולמרט. ובראיון בגלי-צה"ל מתראיין שר הבינוי והשיכון ומתגאה בכך שזו הממשלה הראשונה שמאז הקמתה לא אושר ולו מכרז אחד לבנייה ביהודה ושומרון.

לאחרונה אפילו הנאומים כבר נשמעים אחרת, ראש הממשלה כבר לא מדבר על "יהודה ושומרון הן נחלת אבותינו" כפי שהצהיר בנאום בר-אילן, וקולותיהם של חברי הכנסת שנשארו נאמנים לעמדות המחנה הלאומי, והציגו עמדה נגדית למדיניות החנק של הממשלה הולכים ונחלשים.

מה שהחל כצעדים הלך והתגלגל במדרון החלקלק, והופך אט אט – ללא כל החלטת ממשלה או כנסת, ובניגוד גמור להכרעת הבוחר הישראלי – למדיניות של קבע. מה שהחל באי מתן אישורים לבניית כיתות לימוד לילדים בשומרון, ובהקפאת בנייה מוחלטת ביהודה ושומרון – ובעיקר בגושי ההתיישבות – הפך למדיניות כושלת חסרת תקדים שבה ממשלת ישראל מאבדת את הריבונות ואת הסמכות לבנות בבירתה, בירושלים. כאשר מוקפאים עשרות מכרזים לבניית אלפי יחידות מגורים בירושלים וביישובי יהודה ושומרון בגושי ההתיישבות ומחוצה להם, הדבר יוצר מציאות דה-פקטו שאחר-כך יהיה קשה מאוד לשנותה. מציאות אשר גורמת גם לאישור של תוכנית לבניה בגילה לגרור אחריה גינויים מכל רחבי העולם. הבית הלבן, האיחוד האירופי, מדינות ערב.

על ממשלת ישראל להתעשת ועכשיו.  גם הדיבורים על הקפאה זמנית הרי הם לעג לרש והטעייה של הציבור הישראלי. במדינת ישראל, אין קבוע כמו הזמני, ולאחר עשרה חודשים של יצירת סטטוס קוו של הקפאת בניה מוחלטת, קשה לראות מציאות שבה ממשלת ישראל חוזרת לבנות ביהודה ושומרון ובירושלים. על חברי הכנסת מסיעות המחנה הלאומי ומהמפלגות הציוניות לפעול ומהר כדי למנוע את קבלתה של המדיניות הזו ואת אישורה בכנסת ובממשלה. להשמיע קול אחר וברור. לשוב אל האמת הפשוטה, לשוב אל זכותנו על הארץ, אל הזכות להתיישב ולבנות בירושלים וביהודה ושומרון. לשוב ולקיים את ההבטחה לבוחר הישראלי. אם לא נעשה זאת עכשיו, נמצא את עצמנו בעוד זמן לא רב, במקום נמוך יותר במורד המידרון, שבו נאבד עוד ועוד נכסים, סמכויות, ויכרסמו בריבונותנו על הארץ. כשהכל קפוא, המדרון חלקלק. חלקלק מאוד.

 

עבור לתוכן העמוד