• מדיה לדוגמא

לחזור אל" מקום תחת השמש"

הגדל

בספרו "מקום תחת השמש" כתב בנימין נתניהו כי הקפאת הבנייה בהתיישבות היא שם קוד לחיסול, מנגד מדווחים האמריקנים כי השיגו הסכמה מרחיקת לכת בנושא הקפאת הבנייה – מה מהם היא המדיניות האמיתית של הממשלה הנוכחית?  למרות תחושת הדשדוש בשדה המדיני, נראה שמתרחשים דברים מתחת לפני השטח. בחרנו השבוע במדור ישעמדה להביא קטעים ממאמרו של עדי מינץ, חבר הנהלת מועצת יש"ע, "מיהו נתניהו האמיתי" שפורסם השבוע במדור דעות של אתר Ynet:

"בעוד שמלשכת נתניהו נשמעת צהלה על שארה"ב הסתפקה בהקפאה הנוכחית של הבנייה ביו"ש, עולים קולות מהצד הפלסטיני כמו זה של גורם בכיר בפמליית אבו מאזן. לטענתו, קלינטון אמרה ליו"ר הרשות שהושגה הסכמה בין ישראל לוושינגטון לפיה ישראל תחדש את המו"מ מהנקודה שבה הופסק בתום כהונת אולמרט, אולם לא תודיע על כך באופן פומבי על מנת שלא לערער את הקואליציה בממשלת נתניהו.  בשיחה עם ח"כ בן-סימון אמר לו נתניהו: "אני מוכן ללכת כברת דרך גדולה מאוד לקראתם", ובן-סימון אומר לאבו מאזן: "תן לביבי צ'אנס, לך איתו לעסקה, רק הוא יוכל לספק את הסחורה. הוא פופולרי היום בישראל, הציבור ילך איתו". האמונה הזו של בן-סימון וקלינטון בנתניהו, מצטרפת להתלהבות של בנימין בן-אליעזר ולתמיכה הבלתי מסוייגת שזוכה לה ראש הממשלה מאהוד ברק.  בינתיים מלהטט ראש הממשלה בין בני בגין לדן מרידור, ובין משה יעלון לאהוד ברק. כל פרשן מתחיל ופוליטיקאי מתבגר מסביר אחרת את התנהלותו.  הערפל סביב עמדתו האמיתית של ראש הממשלה מועילה לו בינתיים גם במישור הבינלאומי וגם במישור הפנימי. הוא מצליח לנטרל את הימין האידיאולוגי בתוך מפלגתו וביתר מפלגות הימין. השאלה היא מתי ייאלץ לחשוף את כוונותיו האמיתיות, כיוון שאז יגיע להתנגשות כמעט הכרחית עם מי מהצדדים.

 מעניינת מאוד ההתקפה החריפה של נתניהו על הדרישה הקודמת להקפאת ההתישבות ביו"ש. אז בשנת 1991, הוא כיהן כסגן שר החוץ בממשלת שמיר על ממשל בוש האב. בספרו "מקום תחת השמש", כתב: "כשתבעה ארה"ב הקפאה מוחלטת של ההתיישבות היהודית ביש"ע, הציגה לפני ישראל את הברירה בין קליטת העולים בלי כספי הערבויות, לבין התחלת תהליך השיבה לגבולות המסוכנים של 67'. במילים אחרות - בחירה בין חנק דמוגרפי לחנק גאוגרפי, כמו במשפט שלמה, מובן שממשלת ישראל דחתה את 'ברירת שלמה' זו".

 הוא גם מרחיב ומסביר את הריאל פוליטיק כאז כן היום: "הדרישה הזו עודדה את הערבים להקצין את עמדותיהם. מפני מה יוותרו הערבים לישראל אם ארה"ב סוחטת מהם ויתורים בלי לתבוע מהערבים שום תמורה"?

בינתיים לא הולך נתניהו בדרכו של ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, שסירב לגזירה ולמעט 450 התחלות בנייה מסכים ראש הממשלה להקפאה לחדוותם של אובמה וקלינטון.

המשפט המפורסם של שרון, "דברים שרואים מכאן.." תקֵף לגבי כל ראש ממשלה, והאופן הציני שבו קברניטי המדינה מעזים להיבחר עם מצע של הימין ולנהל מדיניות שמאל, כבר הפך למשל ושנינה במחוזותינו ומפיץ את ריחה הרע של הפוליטיקה למרחקים. האם גם נתניהו "ראה את האור"?

נתניהו בנה תפיסת עולם מגובשת ומהוקצעת. הוא אמנם לא התרוצץ על גבעות השומרון כמו שרון, אבל להבדיל ממנו, התפיסה שביסס והציג הייתה אידיאולוגית, שהנושא הבטחוני רק השלים אותה.

עדי מינץ נתניהו כתב: "השטח של יהודה ושומרון הוא לב ליבו של הבית הלאומי היהודי וחומת המגן של מדינת ישראל. רק שליטה ישירה של ישראל ברכסי יהודה ושומרון תפצה אותה על העדר עומק אסטרטגי הדרוש להגנה על ירושלים ושפלת החוף", ולכן "ערבויות בינלאומיות אינן יכולות לבוא במקום עומק אסטרטגי... מנגנוני פירוז ואזורי חיץ, יעילים ככל שיהיו, לא יספיקו ביום שיחליטו אויבי ישראל להפר את הכללים המוסכמים ולפתוח במלחמה". 

האם שכח נתניהו את שכתב בספרו כשנאם בבר אילן? אם אכן הרחיק לכת והוא יחדש את המו"מ מהנקודה שבה הופסק עם תום כהונת אולמרט על בסיס גבולות 67', כפי שמדווחים הפלסטינים, או כפי שנוטה ח"כ בן-סימון להאמין, ממשלתו לא תאריך ימים.

יש לקוות שראש הממשלה לא "חזר בשאלה" ונדד למחוזות השמאל. הוא טועה טעות קשה בנושא ההקפאה, בדיוק כמו שכתב על ממשלת שמיר והתייחסותה לדרישה זו. הגיע הזמן שנתניהו יחזור לדבר בשפה של "מקום תחת השמש".

 

עבור לתוכן העמוד