• מדיה לדוגמא

מה בוער

הגדל

השבוע עמדנו בפני מתקפה תקשורתית חסרת תקדים לאחר הפיגוע ביצהר והעימותים בכפר הסמוך, שניסתה להשחיר את פניה של ההתיישבות, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מחדירת המחבל ליישוב, מהניסיון לרצוח ילד יהודי בן 9 בדקירות סכין, בהשלכתו מגובה של ארבעה מטרים ובשריפת בית ביישוב של משפחה שלמרבה הנס נסעה לשבת. השמאל רקד על דמו של ילד יהודי ופתח במקהלת הסתה חסרת תקדים שקיבלה ביטוי בכל כלי התקשורת, בצורה חד-צדדית כמעט ללא תגובה והצגת עמדת אנשי יצהר בשל קדושת השבת. במוצאי השבת, דוברי היישוב יצהר, בשיתוף פעולה עם מועצת יש"ע הצליחו מעט להדוף את ההתקפה הקשה, להפיץ את תמונתו של טוביה הפצוע בבית החולים (שצולמה ע"י דובר מועצת יש"ע), בהודעות ובראיונות לתקשורת במהלך מוצאי שבת והימים שלאחר מכן. בחרנו השבוע להביא קטעים מתוך ראיון שקיים רזי ברקאי, ביום שני האחרון, בתוכניתו מה בוער בגל"צ עם יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, על האירועים ביצהר ועל חוק פינוי פיצוי:  

רזי ברקאי : שלום ליו"ר מועצת יש"ע דני דיין.

מר דני דיין : בוקר טוב רזי...

רזי ברקאי :  בוא נשמע ממך האם הפעולה שביצעו אנשי יצהר ועזוב כרגע את הקטע של אותו מחבל שנכנס כי אין על זה ויכוח, זה מיותר לגמרי להתחיל  לדבר על זה. אבל פעולת העונשין הפרטיזנית שהם עשו האם זה משהו שמקובל  עליך כאיש מועצת יש"ע?

מר דני דיין : תראה רזי, אני קודם כל חולק עליך  שזה מיותר להדגיש שוב שזה בא בעקבות פיגוע שבו ילד נדקר שבע פעמים  בגבו ובאורח פשוט מדהים הצליח לשבור את להב הסכין  של המחבל ואחר  כך הוא נזרק מארבעה מטר.  למה זה לא מיותר? מכיוון שהתקשורת כמעט והתעלמה מזה במשך יום שלם.

רזי ברקאי : אני ממש לא מקבל את מה  שאתה אומר,

מר דני דיין :  זאת עובדה, רזי. אבל אני רוצה להגיד מעבר לזה. אני לא  מוכן להשתתף בפסטיבל השנאה שמתרחש  בארבעים ושמונה השעות האחרונות, כאשר אני שומע  את הביטויים שמושמעים כנגד המתיישבים.  ואגב אני גם רוצה לגלות לך  סקופ: לא היה שום פצוע מירי בעסירה א – קבלייה. זאת השמצה פרועה. המצג שהוצג  כאילו אנשים נפצעו  מירי הוא שקר וכזב. אני בדקתי את העניין ואין למשטרה אפילו רבע הוכחה לכך.

שלא  תהיה אי הבנה, רזי:   אני אפילו מתנגד לאלימות מילולית; קל וחומר אני מתנגד לאלימות פיזית,  אבל לטעון שנעשה כאן פוגרום?! תראה רזי:  למילה פוגרום יש בתודעה היהודית קונוטציות. יש את פוגרום קישינב על עשרות  ההרוגים שלו,  יש את  הפוגרום בחברון על עשרות ההרוגים שלו,   לכן כאשר ראש ממשלת ישראל משתמש בביטוי הזה, אני חושב שהוא עובר קו אדום חמור ביותר. הוא שם את  עצמו בקו אחד, לבושתנו,  עם אחמד טיבי שדיבר על חיות דו-רגליות, עם זהבה גלאון שדיברה על ה"תנזים" של המתנחלים.   אתה יודע, רזי? אני אתמול התראיינתי בתחנה מתחרה ואחריי התראיין רן כהן.  הוא לא התבייש לדבר על הערפדים,  אתה שומע טוב?  הערפדים! 

רזי ברקאי : עכשיו אני רוצה לשאול אותך לגבי חוק פינוי פיצוי.

מר דני דיין : בבקשה.

רזי ברקאי: כפי שאתה מכיר שם את החברים ביש"ע כמה מתנחלים  היום יושבים ביו"ש?

מר דני דיין: קרוב ל – 300,000 ישראלים, ואנחנו גדלים בחמישה עד ששה אחוז כל שנה.

רזי ברקאי: אוקיי. מה-300 אלף האלה כמה ילכו על פיצוי של 1.1 מיליון?

מר דני דיין : אז ראה. אני לא יודע,   קודם כל החוק החצוף הזה שמוצע  - אינו מוצע לכל  300 האלף אלא מוצע ל-60-65 אלף.

רזי ברקאי : נכון אלה שנמצאים ממזרח לגדר, אוקיי.

מר דני דיין : עכשיו תראה. לא במקרה חיים רמון הזמין את מה שמכנים "סקר" מחבר הנהלת מר"צ רובי נתנזון, כדי שיתן לו נתון מופרך. מה שחיים רמון ואבשלום וילן עושים פה הוא בעיניי גאידמקיזציה של הויכוח הפוליטי.  הם עושים פוליטיקה של פנקס צ''קים במקום פוליטיקה של ויכוח ענייני. הכנסת והממשלה נבחרו עוד לפני שהתגלה במלוא מערומיו  הכישלון הקולוסאלי של ההתנתקות וגם של הנסיגה מדרום לבנון.  לממשלה הזאת אין רוב בציבור   לתפיסה  הזאת של פינוי כל האזורים שממזרח  לגדר חס וחלילה. אני מחזיק גם סקר , סקר שעשה מכון אובייקטיבי, ואני קורא בסקר שנעשה על ידי המכון המכובד הזה  שכמעט שני שליש מהציבור הישראלי,  אם לדייק, 63.8 אחוז מן הציבור חושב שגם תמורת שלום  אסור להסכים לפינוי מרבית ההתנחלויות. כל החוק הזה  מטרתו ליצור איזשהו מצב של לחץ פסיכולוגי כאילו הסכסוך כבר הוכרע, כאילו כבר הוחלט שתהיה נסיגה חס וחלילה ממזרח לגדר. אינני יודע, אולי אני פיספסתי  משהו בזמן האולימפיאדה או משהו. אבל למיטב ידיעתי  לא הייתה החלטה כזאת, לא תהיה החלטה כזאת בכנסת הזאת, לא תהיה החלטה בכנסת הבאה, אנחנו נמשיך לגדול ואין שום סיבה  להחליש את הישובים בעזרת פנקס הצ'קים הממלכתי.

רזי ברקאי :  יו"ר מועצת יש"ע דני דיין אני מאוד מודה לך

מר דני דיין : אני מודה לך רזי,

רזי ברקאי : להתראות.

 

עבור לתוכן העמוד