חיי שרה בחברון: שבת של חוויה, התעלות והזדהות

הגדל

שבתות חיי שרה בחברון הפכו זה מכבר לחלק מהתכנית השנתית של יהודים רבים בארץ ובחו"ל; עבורם זו חוויה שאי אפשר להחמיץ. אלפי יהודים מוכנים ללון בתנאים לא תנאים,  בכיתות בתי ספר, משרדים ואוהלים, כדי לזכות להשתתף בה. המאושרים מצליחים למצוא מקום נדיר באחת האכסניות, או אצל משפחתו של בן דודו של החבר של השכן, ומי שלא – מוצא פשוט חצר או מרפסת. עבור האלפים האלו אין תחליף לרגע בו שומעים את הקריאה החגיגית המהדהדת – "ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו, אשר בקצה שדהו...וישקול אברהם לעפרון את הכסף...ויקם שדה עפרון אשר במכפלה, השדה והמערה אשר בו... לאברהם למקנה לעיני בני חת". לשמוע את הקריאה הזאת, ולדעת שאנו נמצאים ממש באותו מקום, המקום הראשון אותו קנה אברהם, מקום מנוחת האבות והאמהות שלנו, המקום המחבר אותנו אל הארץ הזו כבר אלפי שנה, יוצר סוג של תחושה שאי אפשר למצוא במקום אחר. כמובן שלכך מצטרפות גם חווית האלפים בשדה המכפלה, הסיורים באתרי חברון, התכניות המגוונות, המפגשים המפתיעים, ועוד ועוד.

אך בצד החוויה האישית- היהודית המיוחדת, הנוכחות בחיי שרה בחברון גם מהווה הצהרה חד משמעית, משמעותית ועוצמתית, המשדרת מסר ברור למי שצריך בארץ וגם בחו"ל: זו הצהרה כי אנחנו ממשיכים בדרכו של אברהם אבינו, ואיננו מתכוונים לוותר עליה, לשנות אותה או לשכוח אותה. אברהם אבינו, יחד עם המסר הרוחני - האוניברסלי של אמונה, חסד ואמת, הניח את היסוד גם לקיום הלאומי של העם היהודי, קיום המבוסס על החיבור הנצחי והבלתי ניתן לניתוק של עם ישראל וארץ ישראל. אברהם, שמשימתו הראשונה היתה העליה לארץ ישראל, לא שקט עד שהצליח גם לבצע קנין ממשי בארץ, קנין המהווה יסוד לכל קנייני קרקע בארץ ישראל מאז ועד היום. בנוסף למסר הלאומי, ישנו גם מסר הקשור בזכויותיו של היהודי, כאדם וכאזרח, הזכות לרכוש וקנין, הזכות לקנות בית ואדמה בכל מקום בעולם, בראש ובראשונה במולדתו, בארץ ישראל. עובדה מדהימה היא כי זכות אנושית מובנת מאליה זו שנויה במחלוקת, ולמעשה איננה מקובלת על חוגים לא קטנים בארץ ועל רוב ממשלות העולם. אם היה נדמה לנו כי ליהודי בימינו שמורות כל זכויות האדם הבסיסיות המקובלות בדמוקרטיה, מסתבר כי עלינו עוד לנהל מאבק לא פשוט ולא קצר בנושא. ניתן כמובן להתעלם ולומר כי "לא איכפת לנו מה אומרים הגויים, העיקר הוא – מה עושים היהודים"; אך העובדה היא כי מה שעושים השלטונות היהודים תלוי במידה רבה  במה שאומרים הגויים, וגם ממשלות המכונות "ימניות" מתעלמות מזכויות היהודים מול לחץ גויים מבחוץ. נתון זה מציב אותנו בעמדה בה עלינו להיאבק על זכויותינו הבסיסיות ביותר, של זכות הקנין, הרכוש והבנין.

הנוכחות בשבת חיי שרה מבטאת בצורה ברורה את האמירה והתביעה הזו: אנו תובעים את הזכות להמשיך במפעלו של אברהם אבינו, להמשיך בקנין שדה ונחלה בארץ ישראל. משקיפים מכל העולם סופרים כמה יהודים באים להזדהות עם הערכים האלו, מה הנכונות שלהם ומה עוצמת האנרגיה שלהם. המסרים האלו מגיעים לרשויות שונות, ממשלות וארגונים בארץ ובעולם; והדברים משפיעים ומעבירים את המסר.

לכן, לכולם - כולל כל מי שעדיין לא התארגן - צריך להיות ברור עד כמה חשובה ההשתתפות בשבת חיי שרה בחברון; התנאים, במקרה הזה, הם הרבה פחות חשובים. ניתן גם להקים אהלים במדשאות ברחבת המערה או בקרית ארבע, וניתן למצוא פתרונות לכל בעיה. ובסופו של דבר, איש לא יצא רעב בחיי שרה, גם אם הוא דפק סתם כך על דלתה של משפחה כלשהיא בקרית ארבע - חברון; אברהם אבינו כבר הזמין עבורכם מקום...

לכן, רצוי לעשות עכשיו את כל ההכנות והסידורים, להתארגן בהתאם, ולהגיע לחיי שרה לחברון. "זכות אבות" היא דבר בסיסי וחשוב לכולנו; אך בצד ה"זכות" יש גם חובה,  - חובה לעשות כל מאמץ לממש את זכות האבות, להמשיך את מפעלם וללכת בדרכם, כולל להיות איתם ממש במקום בו חיו, פעלו, קנו, חלמו ולחמו, ובמקום בו, בעזרת ה',  יקומו במהרה ישני חברון ויבשרו את בשורת הגאולה לבני בניהם.  

התקשרו למטה האירוח 1800-400-456

עבור לתוכן העמוד